מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אופנת התחרות חדשה קמה בין עסקנינו הציבוריים, המושכים בעט או המשמיעים דברם. איש איש מנסה לעלות על רעהו, או יריבו, בחידודי לשון על חשבון הדור הצעיר. האחד מערבב נוער בקפה; השני מוספס אותו. יש מי שמחניף לו בלא מעצור ויש המגנהו בלא סייג. יש מי שתובע להבדיל בין קריירה לבין שליחות, מבלי להבהיר, מהי מהות המושגים האלה בימינו, ומי יקבענה. יש התובעים להמליך את החלוציות ויש הדורשים לחלץ את הממלכתיות. ועוד הלשון נטוייה. יורשה לי, מתוך התבוננות הנסיון, לעוץ לחדדנים לחדול מאימרותיהם המכונפות או המחניפות, או המוקיעות. הכללותיהם אינן יכולות להבהיר, אלא לטשטש ולהאפיל. כך היה בימים עברו; ולא יהיה אחרת בימינו. האם, בהישמע הקריאה: בית יעקב לכו ונלכה, אפשר היה לקרוא לכל הדור ההוא בשם דור הביל"ויים? האם, בעלות הקול, בתנאים מיוחדים: נצח ישראל לא ישקר, אפשר היה לתת לכל הדור ההוא את כתר נילי? האם, בצאת הקריאה: למען עמנו ולמען ארצנו, לגיונ, ניתן היה לכנות את כל הדור ההוא דור הגדודים? האם בצאת החלוץ כפי שמהותו הובהרה בין השמשות של זאב ז'בוטינסקי ויוסף תרומפלדור, היה כל הדור ההוא דור חלוצים? האם בימי נעילת שער, בצאת הספינות, עם עולים בלי רשיון או עם חותרים-על-אף-איסור, קם כל הדור ההוא ויהי לדור מעפילים? ובקרום מחתרת עברית, לוחמת, נרדפת, מגיבה, משחררת, הופכת את העם מנרמס למתקומם, מנרדף לנגאל, מבעית עמים לגורם בין לאומי, כלום היה כל הדור ההוא לדור מורדים?...
מתוך מאמר עיתון, כ"ט אלול התש"כ, 21 בספטמבר 1960

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי