מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

דיון בפרלמנט אינו יכול להיות מונולוגי. נואם, כי ייפסק על ידי הערה, אינו צריך להתרץ, כפי שרגיל ראש הממשלה דהיום להגיב על כל הערת ביניים בשעת נאומיו. אבל, כמובן, גם פעולה אנושית זו טעונה הסדר בכבוד הדדי. לפיכך, דברתי לא פעם על לבם של חסידי הפרלמנטריזם האנגלו-סכסי והצעתי להם שנקבל ממנו את הנוהג הנאה, לפיו כל חבר בפרלמנט האנגלי, או בקונגרס האמריקאי, יכול לבקש מן הנואם רשות להשמיע הערה תוך כדי דבריו; בהינתן הרשות - כרגיל היא ניתנת - מושמעת ההערה ובאה התגובה; באין רשות, ממשיך הנואם כדרכו, או בדרכו. כל הקושי, וכל היופי, בפרלמנט הוא בכך, שאתה מדבר לא רק אל ידידיך, אלא גם אל יריביך. והם יכולים וזכאים להשיב לך, אך התשובה או התגובה, אינה צריכה או מוכרחת להינתן רק בנאום, אלא גם בהערת ביניים, במקום.
באין "מוסד" של הערת ביניים ברשות, מושמעות, כמובן קריאות ביניים בלי הסכמה. אף הן מותרות, אך ברור, מה עדיף, הן מבחינת הסדור הענייני והן מבחינת הנימוס והטעם הטוב. בדיון האחרון מילאו קריאות הביניים התכופות את מקומן של הערות ביניים. הכנסת היתה ערה; חבריה היו לעתים עייפים אך לא לאים. גם הומור היה. גם רוגז. גם מחאות. גם התפייסות, גם התייעצויות סיעתיות, גם מגע בין-סיעתי. גם הבדלי דעות. גם הסכמה. כך פועל בית-נבחרים של מדינה חפשית. וחבל שיושב-ראש הכנסת, הדואג להעלאת כבודה בעם, בניגוד לראש-הממשלה, המשתדל להוריד מערכה, נאלץ משום מה להתנזר מלראות את הכנסת דווקא בימים, בהם היתה לפרלמנט ראוי לשמו.
מתוך מאמר עיתון, כ"ד שבט התשי"ח, 14 בפבואר 1958

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי