מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אני חייב להוסיף תיקון מסויים, יש לקחת בחשבון כי בישובים הכפריים במחוז ירושלים יושבים מאה וחמשה אלף ארבע מאות שבעים ותשעה ערבים. ואמנם הם יושבים בחלקם מחוץ לשטח השיפוט של ירושלים המאוחדת, אבל אין שום ספר שלו – אני מדבר באופן תיאורטי – היה מישו עושה את הנסיון להגשים את תוכנית החלוקה החדשה, חלק מהישובים הלאה היה רוצה להכליל בשטח עליו חלה הלכה למעשה ריבונותה של מדינתנו. בסיכום, המדובר הוא בהפרש של למעלה מארבע מאות לאף תושבים ערביים. ומדוע ההבדל הוא כל כך חשוב? הושבו אנשי סטטיסטיקה, עשו חשבון ואמרו שאם לא תחולק מחדש ארץ-ישראל הרי בעוד זמן מסויים, בין עשרים לשלושים שנה, כתוצאה מההבדל בריבוי הטבעי בינינו לבין התושבים הרביים, אף על פי שהיום יש לנו רוב של קרוב לשני שלישים של יהודים, רוב עליו אך יכלו לחלום הרצל נורדאו וז'בוטינסקי, - ישתוו במספרים הערבים עמנו, ההנחה היסודית היא שההבדל יהיה רק בין הריבויים הטבעיים, וכמו שהוא היום כן יתקיים, אבל לו הנחה זו היתה נכונה, יוצא שאם המדובר הוא בהפרש לא של מיליון אלא של ארבע מאות אל, ואם נכונה ההנחה שעם המספר הזה "המיליון" אנחנו עלולים להגיע לשוויון אוכלוסיית כעבור נניח, עשרים שנה, הרי בלי אותם ארבע מאות אלף היינו מגיעים לאותו מצב בעיבור, נניח, עשרים ושבע שנים. זו הרבותא הדמוגרפית? עם חי על שבע שנים?
מתוך מאמר עיתון, ל' חשון התשכ"ט, 21 בנובמבר 1968

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי