מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

בארץ-ישראל שולטים הבריטים. הערבים מתקיפים אותנו. היהודים באירופה המזרחית, הצפונית והדרומית נלחצים מבחינה כלכלית החוצה. גדל דור צעיר, סטודנטים. גם כן פרולטרים. אין להם מה לעשות. הם מסיימים אוניברסיטאות, אינם נקלטים במשק. אנטישמיות חוליגאנית גוברת והולכת. באוניברסיטאות מכים יהודים, משליכים אותם מן המדרגות, דורשים מהם שהם ישבו בצד אחד של האולם – אינני זוכר, אם הם דרשו מצד שמאל או מצד ימין – צד שמאל; העיקר, מצד אחד, משפילים את כבודנו, הר געש והבריטים אינם נותנים ליהודים להכנס לארץ-ישראל. בא זאב ז'בוטינסקי ואומר אז ליהודים את הדבר הפשוט ביותר: פנוי, אווקואציה. אני יכול היום למסור לכם רשמים אישים. הייתי אז לידו, שמעתי את דבריו. קשה לכם לתאר, אילו קללות, אלו גידופים הומטרו על ראשו. אתם זוכרים את המחזה של איבסן "אויב העם"? – אותו מושג שהיה בימי סטאלין "אובליה", הרי הוא נלקח מאיבסן – "ודראנא רודא". זאב ז'בוטינסקי נקרא על ידי המנהיגים הרשמיים של עמנו "וראדנא רודא", משום שהוא אמר: אווקואציה של יהודים. אווקואציה זו לא היתה סיסמה; זו היתה מדיניות. הנה כך הוא הסביר אותה. כאשר גנראל רואה, שהצבא שלו עומד מסכנה של השמדה והוא נמצא בפינה מסויימת והארטילריה של האויב משיגה אותו, מה עושה אותו גנראל? הוא עושה אווקואציה של הצבא, כדי שלא יושמד. הנה אני אומר לכם, ככה הסביר ז'בוטינסקי. העם היהודי באירופה המזרחית, הצפונית והדרומית עומד בפני סכנת חיסול. כשאנחנו דורשים איפוא בעלי ברית ללחץ על השלטון הבריטי, שיפתח את שערי ארץ ישראל, לאמור – אין זו בעיה, כפי שאמר יצחק בצדק, של עליה סלקטיבית, של מבחנים בשביל מרכז רוחני, בשביל התיישבות יפה – כל זה טוב, אבל המדובר הוא בהמונים. בשבילם, האווקואציה, העליה לארץ ישראל, היא הצלה – כך טען, כך הסביר. אבל באיזו התנגדות הוא נתקל אז? ... אני חושב, שאנחנו יכולים לומר; ההסטוריה שפטה מי צדק – למהר, או ללכת באיטיות? היה צריך למהר, למהר מאד, באווקואציה, בפנוי מציל ובלחץ בלתי פוסק של כל העם היהודי להקים מדינה יהודית בעוד מועד. היא קמה בשנות ה-40 ואז כבר לא היתה לנו אלא שארית הכח. אנחנו ניתקנו ממרכז כוחנו. לו כל העם היהודי בשנות ה-30 היה נלחם למען מדינה יהודית, במקום שיתכחשו לרעיון הזה, היינו, יש יסוד לומר את זאת, מצילים כבר לא רק מאות אלפים, אלא גם מליונים. מצבו של כל עמנו היה אחר, לו היו שומעים בקולו של זאב ז'בוטינסקי – למהר, למהר מאד והקריאה הזו עדיין לא פסקה מלהיות אקטואלית. גם בימינו צריך למהר. הזמן הוא גורם חשוב להצלת יהודים, אבל אז, אני מדבר על זה בכאב עמוק מאד, את המתים כבר אי אפשר להחיות. עלינו לזכור, אנחנו הגענו למדינה יהודית. בדרך אליה אבד לנו שליש מן העם. אבידות שלא היו כמותן מאז נולדו עמים. זה בעצם, אפשר לומר, הכשלון ההסטורי של העם היהודי ושל הציונות, של כולנו.

מתוך ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין, י"ד טבת התשל"ב, 1 בינואר 1972

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי