מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

שטות אופיינית לה, שעתה הממשלה בצוותה ,,להגלות" לנצרת מספר תושבים של הכפר-אבו-גוש. הממשלה טוענת, בהסתמכה על שרות הסתר שלה, כי שלשה מבין התושבים הערביים האלה אשמים בהשתתפות בפשע של הטלת רימונים על מוסד חינוכי לילדים עוורים; האחרים, אומרים השלטונות, סירבו לשתף-פעולה בגלוי המתנקשים הרצחניים הנסיון הורנו לדעת, כי, בלי הוכחות ברורות, אין לתת אמון בידיעותיה ובהודעותיה של הבולשת שלנו; מפקחיה וחוקריה הגבוהים הוכיחו, הן בימים עברו והן בימים אלה, כי עיקר כשרונם הוא לשקר. למען לא נעשה עוול לאיש, עלינו להניח ביחס להאשמות, שהוטלו על תושבי אבו גוש, את מה שאפשר להניח ביחס לכל האשמה מישטרתית: ייתכן שהיא נכונה, ויתכן שאין לה יסוד. אם לתושבי הכפר, ,,שהוגלו" הגלילה, אין כל קשר להתנגשות הזוועה, אסור היה, כמובן, להטיל עליהם את עונש ,,הגלות"; אך אם האשמה היא נכונה, אסור היה להטיל על האשמים את ,,עונש" השילוח. צאו וראו: בקירבת אבו-גוש הושלכו רימוני-יד חיים על ילדים עוורים, בכוונה ברורה לרצחם נפש. פשע כזה, כלום יש נורא הימנו? הבולשת ברוכת הכשרונות טוענת, כי היא הצליחה לתפוס את מבצעי הפשע, או את השותפים לביצועו, ומה עושה עמם הממשלה, ברוכת העוז והתבונה? היא ,,מענישה" אותם, את המתנקשים בילדינו האומללים, בעונש מרעיד עצמות: בהעברתם לעיר נצרת. עתה ידע כל ערבי מה צפוי לו, אם הוא ינסה לרצוח את ילדי ישראל או יתן יד לנסיון רצח; מעתה וודאי יירא כל מתנקש וידו תיסוג אחור לפני שתורם עלינו או על בנינו, בקיצור: אם אנשי אבו גוש הם חפים מפשע, הרי הענשתם של אנשים, שלא עשו כל עוול, הוא מעשה מרושע, אך אם לאנשים אלה יש באמת יד בהתנקשות הנוראה, הרי שילוחם לנצרת הוא ,,עונש" שיעורר את צחוק השטן בכל מדורי הגהינום. ממשלתנו ירום הודה רשמה על מצחה כתובת רבת-הוד: רשע נלעג.
מתוך מאמר עיתון, ט' תשרי התשי"ד, 18 בספטמבר 1953

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי