מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

עקרונות היסוד של מדיניות בחוץ שלנו. ראשית, יש לבטל לחלוטין וללא שיור את ההסכמה לביתור המולדת. היסוד החוקי – ולא רק המעשי – לאקט פוליטי זה קיים. ארגון האומות המאוחדות לא עשה דבר בכשי לבצע את החלטת ה-29 בנובמבר. חברים החשובים של אותו ארגון טוענים עכשין שמוסדותיו עשו הכל בכדי לקבור את ההחלטה. "המתווך" מטעם האו''ם – שליח רשמי שליח רשמי של לייק סאכסס -הציע לבטל את ההחלטה הקודמת. אם ארגון האומות אינו רואה עצמו קשור בהחלטתו, משום מה נראה אנחנו עצמנו קשורים לה? זאת ועוד: תכנית החלוקה נחשבה לפשרה. ה"צד השני" דחה אותה ומוסיף לדחות אותה ואפילו הקים "ממשלה לכל פלשתינה".לפיכך הזכות החוקית בידינו, למעלה מזה: החובה היא- להכריז על ממשלת ישראל כעל ממשלת ארץ-ישראל. שנית, מאחרי מדיניות עקרונית זו יש להעמיד כח צבאי. צבאות ערב פלשו לארצנו בנגוד לחוק הבין-לאומי גם בניגוד להחלטות האן''מ למיניהן. הזכות בידינו להתגונן בצורה אקטיבית נגד פלישה. אין זו שאלת הנגב בלבד, מקום שם נטלה הממשלה לידיה יזמה, שעליה הננו מברכים בכל לב. לפולשים – לכל פולשים – יש להציג דרישה אולטימטיבית: לעזוב תוך זמן מסוים וקצר את ארץ מולדתנו. עם דחית הדרישה הזאת, המבוססת על החוק הבין-לאומי, תכריז מדינת-ישראל הרבונית באורח רשמי, כי היא נמצאת במצב של מלחמהעפ מדינות-התוקפנות. הפולשות והצבא העברי, יעבור בהתאם לחוק הבין-לאומי, לאופנסיבה כוללת ולא יפזיקנה עד שיטהר את הארץ מאחרון הפולשים. הצבא העברי חדור רוח הקרב,הגבורה וההקרבה והעומד מול צבאותיהן השכירים של ארצות ערב הנחשלות מסוגל לגרש את הפולשים כפי שהוכיח במערכות הקודמות. וכאשר יגרש בהסתערות שחרור את כוחות הפלישה, ממילא תחול שלטון העברי על השטחים שישוחררו, כלומר, על מולדת כולה. שלישית: שום "אוריינטציה על האו''מ", שום קבלה אוטומטית של החלטות מוסדותיו וצוויהם. נראה את האו''מ כמו שהוא: לא כבית שין עולמי, אלא כזירה להתגוששות אינטרסים בין המעצמות הגדולות והקטנות.נראה החלטות האו''מ כמות שהן: לא כ"פסקי דין" כי אם כתוצאה של משחק הכחות הבין-לאומיים. רק במדה שהחלטות האו''מ לא תפגענה באינטרסים החיוניים של עמנו – נקבלן. נגאל מהפחד הבלתי רציונלי בפני החלטות האו''מ ורצון המעצמות העומדות מאחוריהן. המציאות הוכיחה כי כשם ששלטון פנימי במדינה אינו יכול לעשות כל מה שהוא רוצה לעשות כן אין מדינות זרות ולו אפילו גדולות ואדירות, יכולות לעשות כלפי אומה קטנה כל מה שהן רוצות לעשות לה, אם האומה הזאת יודעת ללא רתיעה להגן על האינטרסים האמתיים שלה. רביעית: שום "הסכם" עם עבדאללה, שמשמעותו החזרת שלטון הבריטי העקיף לארץ-ישראל המערבית. "ממלכת" עבדאללהמשתרעת כיום על 4/5 של נחלתנו ההיסטורית. תפקידה של המדינה העברית הןא להעביר מן העולם את ה"ממלכה" הזאת, העומדת על גזל, האינטריגה, העבדות והשוד. המלחמה נגד עבדאללה היא גם מלחמה נגד בריטניה הנאצית, מלחמה החייבת להוסיף להתנהל, בצורות שונות מאחר שבריטניה מוסיפה להלחם בדרכים שונות בעמנו ומתנכלת לעצם קיומנו. חמישית: שום משא ומתן עם מדינות הערב האחרות. משא ומתן אתן להשגת שלום בר-קיימא יתכן אך ורק לאחר הוצאת צבאותיהן מארץ מולדתנו.

מתוך מאמר עיתון, י"ז תשרי התש"ט, 20 באוקטובר 1948

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי