מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

...התגמול, התגובה, במלים צבאיות פשוטות אחרות: התקפת נגד על האויב בעקבות התקפותיו הוא – כל אלה הם רעיונו המקורי הראשון של הארגון הצבאי הלאומי מימי מפקדו הגדול המנוח דוד רזיאל. בימים ההם אמרו אנשי הסוכנות, שהם היום ראשי הממשלה: התקפת נגד זו היא בלתי מוסרית, היא בלתי מועילה, היא לא מכבה את האש אלא מלבה אש, היא לא מקרבת ידיים אלא מחזקת אויבים, היא לא מביאה שלום אלא מרחיבה מלחמה, היא סכנה לעצם קיומנו. חלפו 20 שנה, והן בתקופתנו עולם ומלואו, אז לא היתה לנו מדינה, אז לא התקיפונו מדינות היום יש לנו מדינה, יש לנו צבא, יש לנו ממשלה – ומתקיפותינו הן מדינות. והרעיון הזה של האצ"ל, אשר נפסל לחלוטין, נתקבל הלכה למעשה ע"י ממשלת ישראל. או נמסיס, מה נוראה נקמתך!הנימוקים שהם, אנשי הסוכנות, השמיעו באזנינו לפני 20 שנה נגד הרעיון של התקפת נגד – מושמעים היום, נימוק אחרי נימוק, מלה אחר מלה, ע"י הוד מעלתו המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות מר דאג המרשילד, ע"י שר החוץ לאמריקה מר פוסטר דאלס, ע"י ראש ממשלת בריטניה סיר אנתוני אידן, וגם המזכיר הכללי למפלגה הקומוניסטית הכל סובייטית טוברישץ נקיטה כרושצ'וב. כל העולם כולו אומר היום לממשלתנו, בקשר עם מעשי התגובה, את אשר חברי ממשלתנו אמרו לאצ"ל לפני 20 שנה בקשר עם מעשי תגובה. ...במשך שנים עשה צבא ישראל מעשי תגובה, אבל הממשלה הסתירה אותם., התכחשה להם, לא הודתה בהם ולא הודיעה עליהם. ירו, שתקו. לפני שנתיים נתכנסה מועצת תנועת החרות ואמרה בין השאר את הדברים הבאים: "המועצה קובעת כי דרך התגובה והתגמול למעשי התוקפנות והרצח של אויבינו לא שמו ולא ישימו קץ לשפיכות הדמים הגוברת והולכת. אך כל עוד נמשכת הגרילה ומבוצעים מעשי תגובה – אסור לממשלה לנהוג בשיטת ההתחמקות וההתכחשות למעשי בנינו. הממשלה חייבת להודיע בגלוי על כל מעשה תגובה ולהסביר לעולם את גורמיו הכלליים ואת סיבתו ישירה". לא רצתה הממשלה – אך קיבלה את עצתנו. היא מודיעה היום על מעשי התגמול, היא מסבירה את גורמיהם שום דבר רע לא קרה למדינת ישראל מקבלת עצה זו של תנועת החרות...
מתוך מאמר עיתון, ל' תשרי התשי"ז, 5 באוקטובר 1956

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי