מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

עלי להתחיל הפעם בהתנצלות. איני סובר כי דבר דומה קרה לי בשש שנים האחרונות. אני כותב ב"מעריב" מאז אוגוסט 1970, מאז התפטרתי מן הממשלה. המערכת הזמינה אותי לכתוב שני מאמרים מדי חודש. עדים הקוראים, כי הנני משתדל להקפיד ולקיים את התחייבותי העיתונאית. לא תמיד קל הדבר, ולא תמיד הוא פשוט. לעתים, לפני צאתי לחוץ לארץ, הנני משאיר מראש מאמר בשביל המערכת, יש ואני כותב אותו במטוס, או בפריז, בבריסל או אף בניו יורק. שירותי הביטחון והידידים באל-על עוזרים בהעברת הדפים. לשאר דואגים יחיאל ויונה. מספיקים. אולם החודש לא הספקתי. התחלתי לכתוב בעוד מועד. אך כמעט והעט נשמט מידי. היה עלי לשכב בבית החולים. השילוב של התקף לב עם דלקת ריאות אינו מן הנוחים והנעימים ביותר. קשתה עלי אפילו הקריאה, קל וחומר הכתיבה. וכך לאחר שנים רבות קרה לראשונה כי בגלל חולשת גוף לא יכולתי לספק ערב אחת השבתותיים את המאמר כאשר התחייבתי. על כך צערי העמוק ובקשת סליחה. בקשר עם מחלתי תבעו מספר עיתונאים - ידידים אשר טובים מהם, בוודאי, אין לי מדן ועד באר שבע – כי הרופאים אשר טיפלו בי, ואין מילים בפי כדי להעריך את כל מה שעשו בשבילי, יודיעו או "יודו", שאחרי צאתי מבית החולים לא אהיה מסוגל עוד לתפקד, או אהיה "מוגבל". הרופאים המצוינים, עתירי הניסיון והידע, ד"ר לוריא וד"ר לניאדו ועוזריהם, שהם מטובי בני הדור הצעיר שלנו, סירבו בלא סייג למסור הודעות כאלו. הם הבטיחוני, במלוא הכרתם הרפואית, כי אחרי תקופה של הבראה מחוץ לבית החולים – אוכל לשוב לעבודתי הסדירה. אינני מפקפק כלל בדבריהם. ידועות לנו עובדות, ושאר הטובים הזיכרון. יש יסוד להניח, כי גם קוראי יודעים עליהם. השאר הוא בידי שמיים. גם הטוב שברופאים יודע זאת.
מתוך מאמר עיתון, ד' אייר התשל"ז, 22 באפריל 1977

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי