מאגר כתבי מנחם בגין

אדוני היושב-ראש, אם הממשלה הזאת – שאנו נעמוד נגדה באופוזיציה – תודיע בצורה שאינה משתמעת לדו-פנים, כי היא תדחה כל לחץ זר להחזרת פליטים ערביים לחלק של ארץ ישראל, עליו משתרעת ריבונותנו, אנחנו נתמוך בעמדה זו. אחת הסיבות לכך היא, כי זו עמדתנו. יש גם סיבות אחרות, אבל הן פחות חושבות. הבעיה הזאת של החזרת הפליטים הערביים עלולה להיות גורלית, והעמדה של מדינת ישראל צריכה להיות אחת; איננו יכולים להחזירם. נכון, זו בעיה אנושית, כל בעיה הומנית קרובה ללבנו. עמנו עם פליטים היה והנהו, והוא מבין לגורלם שלפליטים. אפס, לא נוכל להזמין סכנת השמדה עלינו מבפנים ומבחוץ גם יחד. ידוע שבימינו, הפתרון של יישובם של פליטים בקרב בני עמם הוא החזיון המקובל. אבל אני חייב להזהיר, לא רק את הממשלה, מפני אפשרות של שינוי העמדה – ואנחנו גם בשינויים כאלה, יומיים או ליליים, התנסינו – אלא גם חברי הכנסת מסיעות אחרות, מפני מה שנקרא הסכמה עקרונית, כביכול, להחזרת פליטים. לאמור. היום לא נקבלם, אולם בתנאים של שיחות ישירות או של הסכם שלום בינינו לבין הערבים נוכל להתחייב להחזיר חלק מהם. התנאים האלה, על פי ראיה מציאותית אלמנטרית, רחוקים מאד. אבל בינתיים ניתנת ההסכמה העקרונית; בינתיים נובע ממנה שמדינת ישראל מוכנה ומסוגלת לקבלם ולקלוט אותם. ובהסכמה כזאת יש הזמנת לחץ שיש לדחותו מלכתחילה. יש אומרים כי עמדה זאת: לא נוכל לקבלם, היא קיצונית; ויש מטיפים לנו למתינות. רבותי, חברי הכנסת, על פי נסיון דורנו הבה ונתבונן מחדש במושגים של קיצוניות ומתינות. יורשה לי להביע את הדעה, אדוני היושב-ראש, כי היהודים אשר מסרו מיכסות של אחיהם בידי הגרמנים להשמדה, מתוך הנחה ותקווה והבטחה שהם יצילו יהודים אחרים – היו קיצוניים מאד בהשתעבדות, בהפקרת דם אחים; ואילו היהודים אשר קראו לקחת נשק ביד, כל נשק, ולהתייצב נגד האויב המשמיד – היו מתונים מאד בקריאתם למלחמת הצלה ולעמידה על כבוד האומה. היהודים אשר קראו למרוד בשלטון נוכרי כדי לאפשר לעמנו להקים מדינה משלו – היו מתונים מאד; איכה יכולנו עוד לחיות בתקופה הזאת בלי מדינה, בלי צבא, בלי כח מגן? ואילו היהודים שקראו להשלים עם שלטון נוכרי לזמן בלתי מוגבל היו קיצוניים מאד בנכונותם לראות את עמנו מוסגר בידי מבקשי נפשו, לא רק לשעבוד, אלא גם להשמדה, אף במולדת. העמדה שאנו מציעים לקבוע אותה על פי נסיון הדור, אין בינה לבין קיצוניות, לבין מלת גנאי והפסול השיגרתית בפיו של כל תבוסן -ולא כלום. כי בלחץ זה צפויה לנו סכנת חדלון, והעולם כולו חייב לדעת שהיהודים, אם במולדת ואם בתפוצות הגולה, לא יסכימו עוד לשום פתרון של שום בעיה אנושית, שפירושו העלאת היהודי קורבן על מזבח הפתרון הזה.