מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

היחידים היינו שהסברנו לעמנו מיהו האו"ם למעשה ומי עומד מאחרי החלטותיו. מדינאינו הרשמיים לא שעו לאזהרותינו. בהיות צבאנו בתנופת האופנסיבה ובהיות האויב נס בבהלה היתה נופלת מדי פעם בפעם הפקודה: להפסיק. ואם כי היתה זו למעשה פקודת האויב הבריטי ואם כי לא היתה כל סבה ממשית להשמע לה – היא היתה מתמלאת בקפדנות ע"י אנשי האורינטציה על האו"ם. והתוצאה? האויב נצל מתבוסה מכרעת, חדש מערכותיו, הביא נשק חדיש, התבצר. שוב עלתה לנו ההתקפה הבלתי נמנעת בקרבנות יקרים ושוב הפסקה באמצעה – וחוזר חלילה. דברים אלה אירועו בחזיתות שונות, העיר העתיקה שממנה חולש לגיון השכירים על ירושלים כולה, יכלה להיות בידינו אלמלא ה"משמעת" הרת האסונות של הממשלה הזמנית כלפי צווי האו"ם, קרי, צווי הבריטים. ידוע לכם כי חיילי הארגון הצבאי הלאומי פרצו את החומה והקימו ראש גשר בתוך העיר העתיקה, עת התקיפו יחד עם חיילי ההגנה וחיילי הלח"י את ירושלילם העתיקה. אך באה שעת ההפוגה, או אפילו דקת ההפוגה, וחיילים נצטוו לסגת. ובנגב? במערכה הקודמת בדרום הובס האויב והיה במצב של מנוסת בהלה. עוד ימים ספורים של אופנסיבה ואפשר היה להשמידו כליל או להכינו, או להבריחו אל מעבר לגבול. ושוב באה ה"פקודה" ההיא ושוב נתקלתה[לא ברור במקור ט.ק.] הזריזות האוילית למשא ומתן. שלום, כמובן, לא הושג. להפך, היה שוב ההכרח לחדש את המערכה שעלתה בקרבנות נוספים.
מתוך ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין, ל' כסלו התש"ט, 1 בינואר 1949

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי