מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

האם, איפוא, קשה היה... לשלוח הזמנה אדיבה למר צו'-אן-לאי או לפחות לבקשו, אם טרדותיו לא יאפשרו לו לבקר בישראל, לשגר אלינו כמה מעמיתיו? משום מה לא יצאה מעולם הזמנה, או בקשה מעין זו, מירושלים לפקין. אך עתה, בבוקר עבות אחד, הגיענו קול מטבריה לאמור: הזמינו מידמשלחת רשמית שתבוא מסין לישראל.
ולא אבה המצווה לשאול את עצמו, מה בתנאים הקיימים, עלולה להיות תשובתה של סין. פלא. שמעתי כי מר בן-גוריון אוהב בשעות הפנאי שלו, לשחק אשקוקי. הוא בודאי יודע, כי במשחק שכלי זה מושכל ראשון הוא, כי אין זה מספיק להזיז כלי, אלא חובה לחשב, מה תהיה, או עלולה להיות, תגובתו של הצד, המוזמן למהלך נגדי. אשקוקאים גדולים מחשבים ארבעה, חמישה ואפילו יותר מהלכים יזומים, נגדיים וחוזר חלילה. אבל מי שאינו מחשב לפחות שני מהלכים, של הפותח ושל המגיב, הרי הוא – ייסלח לי על הביטוי המאומץ – פרטץ' גמור. כך באשקוקי, וכך במדיניות.
נניח, כי עצתו הפומבית של ראש הממשלה לשעבר, אשר במשך שנים רבות שמר את השגעון הסיני לעצמו, מתקבלת על דעת ראש הממשלה דהיום והזמנה רשמית לשיגור משלחת ממלכתית יוצאת מירושלים לפקין. כלום כה קשה לשער, מה היתה תשובתם של המוזמנים? סין נמנעה עד היום לשגר נציג דיפלומטי לישראל. בועידות בין-לאומיות שונות מצטרפים דובריה להכרזות האויליות, לפיהן מדינתנו הורתו באימפריאליזם לידתה בקנוניתו ותכלית קיומה לשמש מכשירו. על כך כמובן יש להצטער ומאפשרות שינוי אין להייאש. אבל כל עוד לא חל השינוי המקווה, הן ברור לכל בר דעת, כי סין תסרב לשגר משלחת רשמית למדינת ישראל, או לא היתה משיבה כלל להזמנתה. אי המדינה המזמינה סירוב? מדוע אנו צריכים, מתוך רפלקס מאוחר של סינומניה להשפיל את עצמנו?

מתוך מאמר עיתון, כ"ט אדר התשכ"ד, 13 במרץ 1964

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי