מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

הציונות הקלאסית של הרצל, נורדאו וז'בוטינסקי ארבע מטרות היו לה והן: מדינה, ארץ ישראל, ריכוז העם היהודי, או ריכוזו מחדש, בארץ אבותיו, והקמת מדינה שעליה תהיה גאוותם של כל היהודים באשר הם שם, בנוייה על אדני הצדק והיושר, עליה ייאמר בימים אלה, כפי שנאמר בימי קדם, "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". מכל ארבע המטרות האלה אך הראשונה הושגה. מחמת עובדה זו עלי להביע בשם ידידי הסתייגות מן ההגדרה שהושמעה אמש, לפי עברנו את מחצית הדרך. אין עוד מחצית הדרך לפנינו כפי שאין עדיין מחצית הדרך מאחרונו. אולי אפילו לא עברו את רבע הדרך. ששית אחת של העם בתוך המולדת. חמישית אחת של המולדת בידי העם. איזו מחצית? בוודאי, מבחינה אחת חל שינוי יסודי, שלא ייאמד בשום אחוזים, כי כולו איכות. זכינו לעצמאות, מדינה לנו, כנסת, ממשלה, אופוזיציה, צבא, מכשירים ממלכתיים בידינו. לא בחסדי זרים אנו תלויים עוד: אף לא בחסדם לומר לנו שאנו שבים בזכות ולא בחסד, לא בחסדם אנו קובעים בידינו את גורלנו. זה השינוי המהותי שאין לאמוד אותו בשום מספרים ובשום אחוזים. אבל הדרך, הדרך ההיסטורית של העם, היהודי המפוזר, המתרכז במולדתו? איזו מחצית? איזה רבע? - אנחנו רק בתחילת הדרך. משום כך יהיה עלינו לברר הלילה הזה מה פירוש החייאתה של התנועה הציונית העולמית אשר יחד עמה מדינת ישראל צריכה להוסיף וללכת, כי רב הדרך לפנינו ועוד רבה המלאכה. כדי להחיותה, אנו מציעים להטיל עליה הלכה למעשה חמישה תפקידים: האחד – היסטורי, השני – מדיני, השלישי – חינוכי, הרביעי – מעשי, החמישי – מוסרי. התפקיד ההיסטורי: כדי שהתנועה הציונית תוכל למלא אותו, חובה עליה, מעל הכל, להבחין במושגים, לבררם עד תום ולשאתם בגאווה ובאמונה, ושני המושגים הראשונים: מולדת וגולה. הגיעו לאזננו שמועות שאין זה נאה להשתמש עוד במושג "גולה", ובמקומו מוטב לאמץ לנו אולי את המושג "תפוצה". והסיבה העיקרית לביישנות זו היא, שהתרגום לא נעים, או אפילו מסוכן במידה מסויימת. אם ידידינו בארצות הברית של אמריקה חוששים מפני התרגום של המלה "גולה", יש לי בשבילם עצה: אל תתרגמו. תאמרו באנגלית: "די גולה". האם זו המלה העברית הראשונה שהעמים אימצוה? הם אומרים "איימן" וזה "אמן"; אומרים: "הללויה" וזה "הללו-יה". יגידו גולה. אבל גולה ! משום שזו האמת ההיסטורית, כלפינו ששבנו, ולכפיכם שעדיין לא שבתם. אבות אבותינו הוגלו מעל האדמה הזאת. אבות אבותיכם הם אבותינו. עם אחד אנחנו, כך כתוב, בזה החל הרצל את הציונית הממלכתית הרוממה, המגשימה. הוגלינו, ומשום כך ציוו לנו אבות אבותינו לומר "כי מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו", ומשום כך נצטווינו לומר, "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" גולה לתפוצותיה אבל לא תפוצה. זו האמת ההיסטורית. והתנאי לחידושה של הציונות ולהחייאתה הוא קודם כל שהציונים ישאו את הרעיון האמיי הזה לארצותיהם בקרב היהודים, ובני עמים זרים. גולה. ואל תתרגמו. הם יתרגלו...
מתוך מאמר עיתון, י' טבת התשכ"א, 29 בדצמבר 1960

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי