מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אדוני היושב-ראש, ביודעין אני משתמש במושג התערבות. יש הרבה מונחים אחרים, ומכולם בחרתי בו. זו מלה שבימים עברו נחשבה לאסורה. זה ביטוי אשר בתקופות אחרות נחשב לרצון לעשות דבר שלא יעלה על דעתו של בר-דעת: להתערב בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת? להתערב בחייו של אזרח של מדינה זרה? שומו שמיים, כך היה במאה ה-19, וכך היה, אויה לנו, בשנות ה-30. הטענה הזאת כי יש עניינים פנימיים שבהם אסור לזר להתערב — בשנות ה-30 — היא שהמיטה אסון על האנושות, וקודם-כול על העם היהודי. כאשר נרדפו אנשים עד צוואר, כאשר הוכו, כאשר הושפלו, כאשר הוטלו למחנות-ריכוז, כאשר האפר נשלח למשפחותיהם והיו אשר זעקו: הבה ונתערב ונתבע צדק ולא נשלים עם העוול הנורא הזה, התשובה היתה: זו התערבות בענייניה הפנימיים של מדינה ריבונית. זה אסור. התשובה הזאת התקבלה על-ידי רבים וטובים, על-ידי שליטים אדירים, עד אשר מאוחר היה, עד אשר ההתערבות כבר לא יכלה למצוא ביטוי אחר זולת מה שמכונה בלשון עמים זרים: ultima ratima המלחמה, ואז בא האסון על האנושות כולה וקודם-כול עלינו.
בימינו המושג הזה של אי-התערבות, אסור שיהיה עוד קיים. לא רק זכות היא להתערב — חובה היא להתערב. חירותו של אדם וחייו, אם הם עומדים בסכנה על לא עוול בכפו, אינם עניין פנימי לשום מדינה, גם לשום מעצמה. אפילו לא היתה ברית-המועצות חותמת על ההצהרה האוניברסאלית של זכויות האדם, בדצמבר 1948; אפילו לא היתה נותנת את חתימתה לאקט הסופי של הלסינקי, אשר הודות לה קיבלה הכרה למעשה של הגבולות כפי שנקבעו אחרי מלחמת העולם השנייה, אבל תמורת הנתינה הזאת הבטיחה לקיים זכויות אדם, חירויותיו ויסודות הצדק והמשפט; אפילו לא היתה חותמת על מסמכים כאלה — לא רק מותר אלא חובה להתערב כדי להציל את חירות האדם ואת חייו העומדים בסכנה... אבל עלינו לפעול ואסור שנשב, חלילה, בפאסיביות, אסור שנהיה עדים סבילים למה שמתרחש בעולם הסגור המלא אנשי נ.ק.ו.ד. מלגלגים על האיש האמיץ, המוותר על הגנה רשמית שעל-פי ניסיוננו אנחנו יודעים כי משניתן פסק-הדין וגזר הדין נגדו מוחאים כף ומפגינים חדווה ועליצות כשהוא מובל לאן שהוא עלול להיות מובל.
— היינו רוצים, בלשון אנושית פשוטה, לפנות אל שליטי הקרמלין ולשאול אותם את השאלה הזאת: מה כי נטפלתם לשארית-הפליטה של העם הזה... כל כוחות האופל בעולם בוודאי מוחאים לכם כף. הנאצים מסקוקי ושונאי ישראל בכל רחבי תבל אומרים: הנה כי כן מה כותבים הרוסים על העם היהודי ועל הדת היהודית ועל האמונה היהודית, מה הם עושים לאנשים כמו שצ׳ראנסקי ונודל? כל כוחות האפלה, הריאקציה מוחאים לכם כף, מאושרים ממה שאתם עושים לשארית-הפליטה של העם היהודי מצד אחד; ואילו מן הצד האחר — כל כוחות הקידמה, האור, כל העולם הדמוקראטי והליבראלי מתקומם נגדכם, כל הממשלות החפשיות מורדות נגד הנסיון שלכם להעליל, להטיל האשמות-שווא, להכניס למחנות-ריכוז ולבתי-כלא אנשים חפים מפשע. כל העולם החופשי עומד מזועזע ממסע הרדיפות שלכם נגד אנשים חפים מכל עוון.
מתוך דברי הכנסת, ה' תמוז התשל"ח, 10 ביולי 1978

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי