מאגר כתבי מנחם בגין

אדוני היושב-ראש, ביודעין אני משתמש במושג התערבות. יש הרבה מונחים אחרים, ומכולם בחרתי בו. זו מלה שבימים עברו נחשבה לאסורה. זה ביטוי אשר בתקופות אחרות נחשב לרצון לעשות דבר שלא יעלה על דעתו של בר-דעת: להתערב בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת? להתערב בחייו של אזרח של מדינה זרה? שומו שמיים, כך היה במאה ה-19, וכך היה, אויה לנו, בשנות ה-30. הטענה הזאת כי יש עניינים פנימיים שבהם אסור לזר להתערב — בשנות ה-30 — היא שהמיטה אסון על האנושות, וקודם-כול על העם היהודי. כאשר נרדפו אנשים עד צוואר, כאשר הוכו, כאשר הושפלו, כאשר הוטלו למחנות-ריכוז, כאשר האפר נשלח למשפחותיהם והיו אשר זעקו: הבה ונתערב ונתבע צדק ולא נשלים עם העוול הנורא הזה, התשובה היתה: זו התערבות בענייניה הפנימיים של מדינה ריבונית. זה אסור. התשובה הזאת התקבלה על-ידי רבים וטובים, על-ידי שליטים אדירים, עד אשר מאוחר היה, עד אשר ההתערבות כבר לא יכלה למצוא ביטוי אחר זולת מה שמכונה בלשון עמים זרים: ultima ratima המלחמה, ואז בא האסון על האנושות כולה וקודם-כול עלינו.

בימינו המושג הזה של אי-התערבות, אסור שיהיה עוד קיים. לא רק זכות היא להתערב — חובה היא להתערב. חירותו של אדם וחייו, אם הם עומדים בסכנה על לא עוול בכפו, אינם עניין פנימי לשום מדינה, גם לשום מעצמה. אפילו לא היתה ברית-המועצות חותמת על ההצהרה האוניברסאלית של זכויות האדם, בדצמבר 1948; אפילו לא היתה נותנת את חתימתה לאקט הסופי של הלסינקי, אשר הודות לה קיבלה הכרה למעשה של הגבולות כפי שנקבעו אחרי מלחמת העולם השנייה, אבל תמורת הנתינה הזאת הבטיחה לקיים זכויות אדם, חירויותיו ויסודות הצדק והמשפט; אפילו לא היתה חותמת על מסמכים כאלה — לא רק מותר אלא חובה להתערב כדי להציל את חירות האדם ואת חייו העומדים בסכנה... אבל עלינו לפעול ואסור שנשב, חלילה, בפאסיביות, אסור שנהיה עדים סבילים למה שמתרחש בעולם הסגור המלא אנשי נ.ק.ו.ד. מלגלגים על האיש האמיץ, המוותר על הגנה רשמית שעל-פי ניסיוננו אנחנו יודעים כי משניתן פסק-הדין וגזר הדין נגדו מוחאים כף ומפגינים חדווה ועליצות כשהוא מובל לאן שהוא עלול להיות מובל.

— היינו רוצים, בלשון אנושית פשוטה, לפנות אל שליטי הקרמלין ולשאול אותם את השאלה הזאת: מה כי נטפלתם לשארית-הפליטה של העם הזה... כל כוחות האופל בעולם בוודאי מוחאים לכם כף. הנאצים מסקוקי ושונאי ישראל בכל רחבי תבל אומרים: הנה כי כן מה כותבים הרוסים על העם היהודי ועל הדת היהודית ועל האמונה היהודית, מה הם עושים לאנשים כמו שצ׳ראנסקי ונודל? כל כוחות האפלה, הריאקציה מוחאים לכם כף, מאושרים ממה שאתם עושים לשארית-הפליטה של העם היהודי מצד אחד; ואילו מן הצד האחר — כל כוחות הקידמה, האור, כל העולם הדמוקראטי והליבראלי מתקומם נגדכם, כל הממשלות החפשיות מורדות נגד הנסיון שלכם להעליל, להטיל האשמות-שווא, להכניס למחנות-ריכוז ולבתי-כלא אנשים חפים מפשע. כל העולם החופשי עומד מזועזע ממסע הרדיפות שלכם נגד אנשים חפים מכל עוון.