מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

"אברשה תתחזק" – "מנחם, זה כואב"... המלים הראשונות היו האחרונות שאמרתי לאברהם סטבסקי; המלים האחרונות היו האחרונות ששמעתי מפיו. האניה כבר היתה אחוזת להבות. הדים מהוממים של התפוצצויות ראשונות נשמעו מבטנה. עזרתי לבנים הנאמנים להוריד את סטבסקי הימה. הוא היה פצוע קשה. לפני שהגיע לסירונת קראתי עליו, מעל הסיפון העשרן, "אברשה התחזק" והוא השיב לי מלמטה את אשר כתבתי לעיל.
נפרדתי מחבר נעורי בקיץ 1939. תשע שנים לא ראיתיו. הוא נדד למערב הרחוק, אני הורדתי לצפון הרחוק. היתה המלחמה. התרחש החורבן. נעשה המרד.
יצאו הבריטים, קמה המדינה. כברה המלחמה, באה אלטלנה. וגם אברשה הגיע.
אחרי תשע שנים נפגשנו שוב באילו תנאים, אחרי אילו מאורעות עמדנו דבוקים חבוקים, מי יזכור כמה זמן. שנינו שתקנו, הוא בכה, גם מצער, גם משמחה. ומשנפרדנו כדי לשוחח הוא קרא לי "מפקדי". גערתי בו. מה לך, אברשה, כי תקרא לי בשם היום-טובי? השכחת את שמי? הוא בשלו. וכך קרא לי כל ארבעת הימים ההם. אבל כאשר הורד לסירונת, שותת דם, שב וקרא לי, כמו בימי נעורינו, בשמי הראשון ואמר שכואב לו. ככה זה. בשעת חדווה או פעולה יכול גם ידיד להיות מפקד, אבל כאשר כואב, אין עוד "מפקד" אלא יש- אם יש – ידי, אח, חבר נעוים, קשור נפש.
כאשר עליתי ביום ד' על במת הכנסת, כאילו שמעתי את אברשה שוב קרוא אלי: זה כואב. וזה הוסיף לכאוב. אבל ראה, ידידי שלי, כיצד מחנה המעלילים החל לסגת. אמנם הוא ניסוג באיטיות, בפחדנות בלי כבוד. אבל נסיגתו החלה. מרכז מפא"י אמר עליך, אף אחרי צאתך לחפשי, כי רצחת את ארלוזורוב. זה הוזכר לכנסת. אך מיד קם שר בישראל ובשם ממשלת ראש מפא"י (וראש וראשון למעלילים) קבע, כי אין לשום איש זכות חוקית או מוסרית לטעון כי היית רוצחו של ארלוזורוב. הכזב, אברשה, החל לסגת בישראל. אבל העיקר הוא, שזה מוסיף לכאוב. משום כך האמת תנצח. אין זה פרדוכס.
כ"ג טבת התש"ל, 1 בינואר 1970

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי