מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

גם אני זוכר תקופה מסווימת בעבר. עוד לא היתה מדינה יהודית שלטון בארץ ישראל הבריטים, התנהלה נגדם מלחמה בקרבנות רבים. היתה תקופה שהלוחמים האלה, שקמו לגרש שלטון נכרי, כדי במקומו להקים שלטון עברי - יהיה אשר יהיה הרכבו - הוסגרו בידי המשטרה הבריטית. לא יכולתי להבין לרוחם של הבחורים העבריים, בני דורנו, שעשו את המלאכה הבזויה הזאת. התאבלתי עליהם, הצטערתי עליהם. ניתנה לבחורים המוסגרים ולאחיהם, ההוראה - בשום פנים ואופן לא להרים יד ונשק על המסגירים ועל החוטפים ועל המענים, משום שהם מותעים, משום שהם יהודים כמונו. התעה אותם דמגוג, הסית אותם דמגוג; ולו רציתי להוסיף עוד מלה אחת, נכונה, מתאימה - הייתי מפנה את ראש הממשלה לתפילה התשעה עשרה בתפילת השמונה עשרה, שנוספה בתקופה מסויימת בתולדות ישראל. אלא בכל זאת יש משהו בכל הפרשה ההיא. בימים ההם, הדמגוג אשר הסית בחורים יהודים בני דורנו, לשתף פעולה עם משעבד, להסגיר לבתי-כלא, למחנות ריכוז - בימים ההם אותו דמגוג קרא ליהודים לא לתת ללוחמים שקמו ללחום ולסכן את נפשם למען הוצאת השלטון הבריטי, שום מחסה, לגרש אותם מכל בית, להסגיר אותם על כל צעד ושעל. ואותו דמגוג שקרא לא לתת מחסה ללוחמים עבריים, ללוחמי חופש, הוא מבין לרוחם של אזרחי ישראל אשר יתנו מחסה, או נתנוהו למסתננים אויבים תוקפניים ומרצחים. כדי להימנע מכל חילול-שם, אינני רוצה לעשות שום השוואות, אבל זוהי פרשה מעניינת ביותר.
מתוך מאמר עיתון, כ"ז שבט התש"כ, 25 בפבואר 1960

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי