מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

... רק אנחנו שכבשנו בדם טובי בנינו את הקטע הזה ומסיבבנו חומת פלדה של האוייב. רק אנו, נרכין ראש ונומר כאילו זו היתה תורת משה: נעשה ונשמע. אם יתחדשו הקרבות, היר שוב נכבוש. והשטחים שנכבוש אינם בשבילנו מדבריות סתם, או מותרות. אין עזיבת רמלה והשטחים הכבושים. בשבילם אין זו שאלת קיום. כציד נבנה את מדינתנו כאשר במישור הצדר יעמדו טנקים של האוייב. שטח זה שוחרר עדי עד ולא עד שיבוא איזה רוב אחר. כיצד נוכל לפי צו כזה לוותר על 19 חלקים מארץ מכורתנו על עתיד הגולה. ומשום מה מרשים אתם למנהיגכם לומר שנתקדם על קצה גבול האפרות, אך נסכים להחלטת או"ם. בישיבת מפא"י הזכיר בן-גוריון את שערי דמשק. בכל לבי הייתי מברך אותו לו היה נזכר גם בשערים אחרים, בשער יפו, ובשער החדש, ובעיקר בשער המשיח העומד סגור עד עצם היום הזה. ע"י החלטת הגורל הוטל עלינו לפתוח אותו לרווחה, שישכון בירושלים הקדושה והנצחית. עתה נזכר בן-גוריון אפילו בשערי דמשק ומאידך מודיע ללוסיין פראנק, אוהד מלחמתנו, אשר מת שלשום הרחק ממולדתו, שאם תנתן הפקודה מאו"ם ניסוג. ואז נשאלת השאלה, האם זה בשבילנו רק טיול. הן אנחנו לא נטייל, כי נצטרך לקחת זאת בנוזל היקר ביותר ואח"כ לסגת? הן תוצג השאלה הזו בפני כל אחד – לשם מה ולמה כל טפות הדם הרותחות, שארית הדם העברי הניגר כמים מימי הפוגרומים ברוסיה ועד המאייד נקים של היטלר
מתוך ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין, י"ד אב התש"ח, 19 באוגוסט 1948

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי