מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

מה היה, איפוא, חידק השיתוק, שמנע מהם לשות להצלת צבאנו מתנאי לימה, הדומים לתנאי טבח, למניעת מלחמת הכחדה נגד רכוזי האוכלוסין שלנו, על נשותיהם וטפם? התשובה היא: פחד זרים. אנו יכולים אמרו, לנצח את חיל המצרים, ולזרוק אותו מעבר למדבר סיני. יש, הוסיפו, יסוד להנחה (אין זה חשוב של מי), כי, כל עוד הכוח המכריע לא עבר לידי אוייבינו לא תוצתנה, עם פתיחת החזית בדרום,החזיתות האחרות, אבל אפילו יצאו כל אוייבינו ללחום בנו, היינו מכים בהם והודפים אותם. כל זה, אמרו, הוא נכון, מציאותי הגיוני, אבל אם נצא למבצע איסטרטגי נגד אוייבינו, תתערבנה מיד המעצמות הגדולות – ואבדנו. הן תחנקנה את מדינת ישראל. היא תחוסל. לא נוכל אלא לשוב למלחמת מחתרת. ומי הרוצה בכך? סופרי השומר הצעיר הרחיקו טעון, כי ה"מעצמות האימפריאליסטיות" (ברית המועצות אף על פי שחטאה, ברית המועצמות היא) אך מצפות למעשה של ישראל, כדי לחסל אותה, כדי ל"היפטר" ממנה. במלים אחרות, לא מרכסיסטיות לניניסטיות פרוידיוטיות, אלא פשוטות וקצרות : אימת ההתערבות הזרה ירדה על ראשינו. אמנם, אין עוד מעלינו שלטון זרים; אבל שלטון פחד הזרים שריר וקיים.
מתוך מאמר עיתון, ה' אדר התשט"ז, 17 בפבואר 1956

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי