מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

פיטורי עובדים למען העלאת רמת הייצור והתפוקה- בקשר עם בעיה חמורה זו יש לומר מיד, כי בימינו אין להעלות על הדעת פיטורים שרירותיים, העלולים להפוך אנשים עובדים ומתפרנסים למחוסרי עבודה ונטולי אמצעי קיום. הכרת כל אדם המאמין באמת של צדק והשוחר צדק של אמת, מתקוממת נגד ,,סדר" חברתי שכזה. חלפו הימים, בהם כל מה שנראה למועיל ל,,אדם הכלכלי" היה החוק החברתי. אם נראה את האדם בכלכלה נמנע קלקלה באדם; במידה רבה, בוודאי, נמנענה. להשקפה זו אין קשר עם הסוציאליזם המרכסיסטי, המצמיד, בהגשמתו, את האדם למכונה והופכו לעבדם של השליטים המנהלים, או המנהלים השולטים. הליברליזם האמיתי, הנשגב, הרואה את היחיד ואת אושרו כמטרת כל חברה ויצירתה, הוא הוא נר לרגלינו. חרות וצדק חד הוא. את האמונה שאין להפריד ביניהם, קבלנו כולנו מחוזי ישראל ונביאי האמת....
אני סובר, כי על בעיה מורכבת ורצינית זו אמר כמה דברים נכונים מר בן-גוריון בועדית מפלגתו. יריב, האומר משהו נכון, אין להסס להודות בכך. המובאה אינה לנגד עיני. במידה שהנני זוכר, הרי הוא אמר, כי כל אדם חייב לעבוד במקום, בו הוא מביא תועלת ממשית. אנשים, שאינם מביאים את התועלת הדרושה, המדינה חייבת להבטיח להם עבודה, אבל במקום אחר. במלים אחרות, אין לשלול את העיקרון של פטורי-ייעול, אך יש לסייגו בסייגי בטחון, כי האדם המסוגל לעבוד, יקבל עבודה, ואילו אדם אשר כושרו פג לא יושלך, אלא יקבל מינימום של קיום. ומהי הדרך לפתרון במקרה של סכסוך? כמובן בוררות. אין דרך אחרת. לו היה קיים מוסד ממלכתי נייטרלי באמת, לבוררות מונעת סכסוכים, לא היה המשק הלאומי מפסיד מיליונים של שעות עבודה יקרות וגם מרירות רבה הייתה נחסכת.... מסתבר, כי גם בעיה זו, שהיא כלכלית וחברתית כאחת, לא תיפתר אלא עם שנוי המשטר, עם ההפרדה המוכרחת בין הרשות הממלכתית ובין האיגוד המקצועי ובין בעלות על מפעלים.
מתוך מאמר עיתון, כ' תמוז התשי"ז, 19 ביולי 1957

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי