מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אין זה סוף-פסוק. האויב רוצה הרבה יותר. בלשון הימים האלה אשתמש במושג מושאל, ואומר כך: האויב רוצה ב״פנומפניזאציה״ של ישראל. הכיצד? הוא אומר לנו במפורש מה תכניתו, מה שאיפתו, מה מזימתו. נניח שהיה הסדר-ביניים; מצב המלחמה נשאר על כנו; הוא יתבע נסיגה נוספת — מצב המלחמה נשאר בתקפו, עד שישראל תיסוג נסיגה מוחלטת לקווי ה-4 ביוני 1967 ותאפשר הקמת מדינה עראפאתית. אז לא רק ירושלים הבירה, אלא כל ערי ישראל יהיו בטווח אש של האויב, כמו, חלילה, פנום-פן. זאת שאיפתו. או-אז עצם קיום מדינת ישראל מוטל על כף-המאזניים; קיומה בסכנה.

ואם את שני הדברים היסודיים האלה נסביר, לא רק ליהודים אלא לכל אזרחי ארצות-הברית ללא הבדל דת ומוצא, ובכל המדינות החפשיות — יש יסוד להניח כי הבן יבינו, בייחוד נוכח המאורעות המתרחשים לנגד עינינו בחלק אחר של העולם, ובסביבתנו.

נאמר בפשטות: לא יקום ולא יהיה. לא תהיה פנומפניזאציה של ישראל. אנחנו עומדים כאן במערכה על הבטחת מולדת לבנינו אחרינו.

דרוש לנו מסע הסברה על האמת הזאת, היסודית, ובייחוד בארצות-הברית. ולכן, אדוני היושב-ראש, לא הייתי מציע שדוברינו או נציגינו יעסקו בימים אלה בהרגעתה של יהדות ארצות-הברית. אין שום הצדקה להרגעה כזאת. בלבנו דאגה. לא יפחידונו. אנחנו נפעל בשכל טוב ובלב אמיץ. אנחנו יודעים מה רוצים אויבינו; אנחנו יודעים מה לעשות נגד מזימותיהם. אבל לא נסתיר את דאגתנו. היא עמוקה. שעה רצינית לעם ישראל. ואחינו בארצות-הברית חייבים לדעת את זאת. אל ננסה באופן מלאכותי להרגיע אותם. הם צריכים להיות שותפים לדאגתנו, ויחד נעמוד.

 
מתוך דברי הכנסת, י"ב ניסן התשל"ה, 24 במרץ 1975

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי