מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

בינתיים היה דיון מה לעשות בחילביץ'. החברים דרשו להוציאו להרוג. לפי חוקי המחתרת היתה דרישתם מוצדקת בהחלט. הבוגד והמלשין, אומרים חוקי המחתרת, אחת דתו למות. אולם אני מנעתי בעד המתתו של חליביץ'. חששתי למרות הכל, מפני טעות. בפשטות, לא העליתי על הדעת, שאדם עברי מסוגל ליפול לתהום כה עמוקה. במרוצת הזמן למדתיאת האמת והודיתי בטעותי. אבל בימים ההם, כאשר היה צורך להוציא פסק דין שלמות, לא השלמתי עם הרעיון ודרשתי הוכחות מלאות. בינתים ברח חילביץ' למצרים. באו החברים וטענו: הנה ההוכחה הסופית. אך לבי לא היה שללם. אין זו עדיין הוכחה, טענתי. אולי הוא ברח מפחד שמא יתנקשו בו בגלל החשד שנפל עליו, אף עלי פי שאין החשד נון? דרשתי להעמיד את חילביץ' במבחן אחרון ולדרוש ממנו לחזור ממצרים ארצה בכדי להתיצב לבירור. והיה אם יסרב לשוב, יהיה ברור שפרובוקטור ומלשין הוא. ודינו יחרץ. מרידור היה אז במצרים. דעתו היתה אחרת. הוא טען שאין צורך בשום מבחנים, חילביץ' הוא בודאי פרובוקטור. ומרידור צדק. אין פלא. הוא היה מנוסה בעניני מחתרת, ואני – חסר נסיון הייתי. אף על פי שדעתו היתה אחרת, מלא יעקב את ההוראה ושלח אנשים אל חילביץ' שנמצא באחד המלונות היפים בקהיר והתעתד לצאת לאמריקה. השליחים מסרו לחליביץ' את דרישת הארגון. הוא סרב למלא אחריה. ולמחרת היום מסר את שני הבחורים בידי בלשים בריטיים שהופקדו לשמור על ראשו. המצב היה ברור. אך בטרם השיגה את המלשין יד הצדק, הוא הוטס לאמריקה. כמובן, המחתרת יכלה גם שם להשיגו, אך היו סיבות שבגללן נמנענו מלעשות זאת. חילביץ' נשאר בחיים. הוא סמל את "מחלת הילדות" של פעילותנו במחתרת אך הוא לא הוסיף עוד להביא נזק למחתרת הלוחמת. ודומה, כי חיים כאלה גרועים ממות...
מתוך מאמר עיתון, י"ב תשרי התש"ט, 15 באוקטובר 1948

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי