מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
הציטוט היומי
יש משהו חולני בנטיית יהודים להשוות את יריביהם, כדי לפגוע בהם, לרוצחי עמם, לטומאה אשר כמותה לא היתה עלי אדמות. בהשוואה כזו יש טומאת שפתיים. אשר גם ההכאה על חטא ביום הכיפורים, באין עמה בקשת סליחה של אדם מחברו, אינה מכפרת עליה... אבל מדוע קפצו המשמיצים, מתוך סילוף גמור של ההיסטוריה והגיונה... מנסיוננו אפשר להעלות את התשובה. שיטה היא; מפא"י השתמשה בה אפילו לגבי בן-גוריון ורפ"י. ההשוואה לפשיזם ונאציזם יש לה תכלית מחושבת: להקהות את החושים, להביא לאטימת האזניים, לסינוור העינים. אם כזהו היחיד, או הגורם הציבורי, מה טעם לקרוא את דבריו או להאזין להם? הוא יכול להיות צודק, איך אומרים, במאת האחוזים, בענין מדיני, או צבאי, או חברתי ומשקי. אבל מי ישים לב לטענותיו? הוא (כביכול) נוהג כמו... נעצמות העינים, נאטמות האזניים. אין עוד רצון לקרוא, לשמוע. זו השיטה, של הפסילה הטוטאלית, או הטוטאליטרית.
