מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

בהכנס תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי לועידתם השביעית למנין שנות חידוש עצמאותו של ישראל בכברת ארץ אבותיו, נפנה את לבותינו, על פי המסורת המקודשת בועידותינו, אל האיש אשר עצמותיו עודן בנכר ורוחו עמנו ובתוכנו, אשר קראנו משחר נעורינו אל דגל השירות הלאומי.
תחת הדגל הזה, ועליו האמונה בזכות האלוהית, האנושית, העל-תקופתית, הנצחית, שאיננה ניתנת לערעור על-ידי שום כיבוש בכוח הזרוע, בלתי חוקי, חולף, של העם היהודי על ארץ אבותיו כולה, על ארץ-ישראל בשלמותה ההיסטורית; האמונה בהדר מלכותו של האדם, של הפרט, של היחיד, אשר שלומו, חרותו ואשרו הם תכלית קיומה וטעמו של המדינה; האמונה כי השליט העליון בחברה, מן שיהיה הצדק. אם יש משמעות למושג העברי מ-דינ-ה וכי תנאי ראשון, מוקדם, שבלעדיו אי-אפשר, לשאיפת הצדק ולהגשמתו הוא, כי לא יהיה בה אפילו איש אחד רעב, יחף, בער או חסר קורת-גג, - תחת הדגל הזה, ועליו ממיטב האידיאלים האנושיים והלאומיים, החזוניים כפי שהם חרותים עליו – שרתנו את עמנו, ואולי מותר לנו לומר לעת זקנתנו: היטב שרתנוהו, בימי שאיפה מחד והתכחשות מאידך, במערכה ששום פעולה אנושית לא תשווה לה עוד, הלא היא מערכת השחרור. ניפוץ כבלים, סלילת הנתיב אל עצמאות לאומית וריבונות ממלכתית, מערכה המחברת דורורת רבים אף בקרב עמים שונים, מאבותינו לאמונה במודיעין ועד אחינו לרוח במרסלה. שרתנוהו בימי גורל ומיפנה, במניעת הנורא באסונות הלאומיים, הלא היא מלחמת אזרחים, כפי שהודה באיחור כה רב אחד מראשי יריבינו. שרתנוהו בהחדרת ההכרה כי ההכרעה הפנימית לא תיפול אלא על ידי פתק הבוחר וכי כל האלטרנטיבות להכרעה זו אחד פירושן: שואת האלימות ההדדית החוזרת או כיעור הרודנות הבלתי נסבלת
מתוך מאמר עיתון, כ"ח טבת התשכ"ג, 24 בינואר 1963

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי