מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

מחבריו של המניפסט הקומוניסטי קבעו, בלי היסוס, כי דברי הימים של כל החברה כולה, הם דברי ימיהן של מלחמות המעמדות, האדון והעבד, הפאטריצי והפלביאי, הברות והצמית, האומן והשוליה. אבל אפילו מחזיק באסכולה זו מזכירה הכללי של הסתדרות העובדים בארץ ישראל, ברור לכל אדם משכיל, כי היא נסתרה על-ידי הנסיון, מימי קדם ועד ימינו אלה. [...] מספר מקורי, ישן, למדנו על דו-שיח, אשר בעקבותיו התחולל מפנה גורלי בתולדות ישראל. אל הכפר מודיעים באו אנשי המלך. הם ביקשו לראות את אחד הנכבדים, מתתיהו, ודרשו ממנו לעשות את מצוות המלך. תביעה זו לא לוותה באיומים, אלא דווקא בהבטחות שובות לב: - ראש וגדול ונכבד אתה בעיר הזו וניתמך בבנים ואחים; אתה, קרב ראשון ועשה מצוות המלך, כאשר עשו כל העמים ואנשי יהודה והנשארים בירושלים, והיית אתה ובניך מאוהבי המלך ואתה ובניך תכובדו בכסף ובזהב ובמתנות רבות. אולם מתתיהו סירב לקבל את ההטבות, במעמדו החברתי והכלכלי, שהוצעו לו. הוא השיב בהכרזה מהפכנית מושלמת: - (אף) אם כל העמים... יסורו כל איש מעבודת אבותיו, אני ובני ואחי נלך בברית אבותינו; חלילה לנו לעזוב תורה ומצוות. את דברי המלך לא נשמע, לסור מאבותינו ימין ושמאל. כך החלה הלחימה המהפכנית של אבותינו המכבים. איזה קשר יש בינה ובין תנאי הייצור ויחסי הייצור? מה בינה ובין אומן ושוליה, בעל אחוזה ואריס? נהפוך הוא. החומר הוקרב למען הרוח. לא רק נכבדות המעמד אלא החיים עצמם הוטלו על כף, המאזניים, למען מופשטות האמונה ונצחיותה. כך היה בכל הדורות, לרבות בתקופה הידוע לנו מקרוב, לא מקריאה אלא מן הנסיון הישיר. המרכסיסטים קוראים לעצמם סוציאליסטים מדעיים. עליהם לשוב ולהתבונן בשורש, אשר ממנו צמחה כל האסכולה שלהם. אם לא ירצו להתכחש לאמת ההיסטורית הגלויה לעין כל, יהיה עליהם להודות, כי מוריהם נתנו להם תורה, שאינה עומדת במבחן המדע של ההיסטוריה. [...] אנו נתקרב להגדרה שלמה ומייחדת, אם נאמר כי דברי הימים של החברה האנושית הם קורותיה של התנגדות הנדכאים לאלימות המדכאים. זוהי מהותה של הלחימה המהפכנית, בין אם פורצת ומתחוללת בגלל מניעם לאומיים, או דתיים או חברתיים. האדם מגיע לקצה גבו יכולתו לשאת בסבל שהוטל על בני עמו, או בעלי אמונתו, או אנשי מעמדו, מסקנתו היא, כי אלה אשר בידיהם השליטה, ולרשותם הכוח, משתמשים באלימות, כדי לשלול זכות, אל לקיים עוול. זהו הגילוי הפשוט, המכריע. השליט הוא האלים. חוקים אינם אלא הסוואה, לעתים אפילו ביטוי, לכפייה עריצותית. לכפייה זו יש להתנגד; הזכות, החובה, היא להעבירה מן העולם. זוהי כוונת התפילה: ותעביר ממשלת זדון מן הארץ. אם השלטון הוא אלים ברשעותו אין מי שקם ללחום בו חוטא באלימות, אלא להיפך, הוא מקיים את מצוות ההתנגדות לאלימות זדונית. יתרון הכוח הפיסי הוא, תמיד בידי המדכאים; עליונות הכוח המוסרי היא בידי המעטים המתקוממים. כך נוצר שיווי משקל, מיוחד במינו, המאפשר להמשיך בהתמודדות, וגם להביאה, ביום מן הימים, לסיום מוצלח. בלעדי אותו איזון הכוחות, שמקורו בספירות שונות, היו כל מלחמות השחרור נכשלות; עובדה היא, שרבות מהן נסתיימו בנצחונה של החרות. טוב לציין, כי דווקא לחימה מהפכנית, על הקרבנות והייסורים הקשורים בה, מעוררת משהו יפה, מאחד בלב אנוש. היא באה להוכיח, כי, על אף כל הרע עלי אדמות, יש יסוד להאמין ברגש הצדק של האדם.
מתוך מאמר עיתון, י"ב אדר ב' התשל"ג, 16 במרץ 1973

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי