במאמר זה, בגין מגיב לדבריו של גלילי כאילו היה קשר טלפוני בין אנשי ההגנה לאצ"ל וללח"י. בגין מכחיש שימוש כזה בטלפון, ואף מדייק את דבריו של גלילי לגברי הפיצוץ במלון המלך דוד בתקופת המרי הקצרה, על סיום שיתוף הפעולה, ומגיב על האשמת האצ"ל בהרג האנשים. כמו כן מציין בגין את השימוש של גלילי במילה 'צבא' כאשר דיבר על הצבא הבריטי בתקופת המנדט
במלאת 20 שנה לפיצוץ במלון המלך דוד מביא העתון קטעים נבחרים מהספר המרד, בהם בגין מפרט את הליך המבצע, ההתרעות השונות שהתקבלו, ועל המאבק על האמת לאחר הפעולה.
במאמר שפנה לקוראי עיתון ה"ארץ" מביע בגין סיפוק שניתן לו לבסוף לפנות אל ציבור זה. בגין טוען כי זהו פרדוכס תמוה שבמשך 17 שנה אנשים שנלחמו במחתרת למען המולדת נאלצו להסביר את עצמם ולהוכיח את דרכם ואת פטריוטתם. בגין סוקר במאמר את דרכו של האצ"ל ואת גילויי השנאה שהאצ"ל נתקל בהם במשך שנות קיומו מהנהגת היישוב. בגין מזכיר את הסזון שבו נרדפו אנשי האצ"ל ע"י אנשי הפלמ"ח והוסגרו לבריטים. ממשיך לפרשת "אלטלנה" וטוען כי בן –גוריון ניסה בפרשה זו לחסל את האצ"ל ע"י הטחת האשמות שקריות שהאצ"ל הביא את האוניה ארצה כדי למרוד בממשלה הזמנית. בגין מצביע על כך שבן–גוריון במשך שנים דחה את בקשתם להקמת ועדת חקירה בפרשה ואילו עתה הוא מסכים. בגין מפריך את השקר כאילו האצ"ל לא רצה להצטרף אל צה"ל, ולראיה ניתן לראות את מסמך ההצטרפות של האצ"ל לצה"ל. בגין קובל במאמר גם על רצח האופי שנעשה שנים לתנועת ה"חרות" כאשר האשימוה בפאשיזם וכי היא איננה תנועה דמוקרטית אלה תנועה מלחמתית. בגין טוען כי עתה, עם הקמת גח"ל, "חרות" מוצגת באור חיובי אין זה אומר ש"חרות" השתנתה, אלא שהציבור רואה אותה באור אחר. מאמר זה פורסם ב"הארץ" ב24/9
בגין מגיב למכתב עליו חתומים 'קרואי שם' המבקש להגן על ההגנה לאור הפרסומים והביקורת כנגד הארגון בשל הפרסומים האחרונים על עינויו של יהודה אמסטר. בגין עומד על כך שהגלויים האחרונים לא קרו בשל היחסים בין ההגנה לפורשים, אלא בשל מאבקים פנימיים, וגילויים חדשים מבנו אל איסר. בגין מציין כי בן גוריון, כשוחר אמת, בחר לבקר את איסר בארי לא בגלל העינויים שהנהיג, אלא בשל העבירה הקשה של זיוף המסמכים נגד אבא חושי; אך, מנגד, החשש מפגיעה בשמה של 'ההגנה' מצדיק את ההשתקה ואי חשיפתה של האמת על דרכי פעילותה של ההגנה. בגין מציין כי פנחס רוזן איבד את אמונו שבן-גוריון הוא איש מוסר, בגין מזכיר את עלילת הדמים סביב רציחתו של ארלוזורוב, הסזון והאלטלנה ומציין שאלו לא פגמו באמונו של רוזן במוסריותו של בן-גוריון.
בגין יוצא נגד אפלית בני עדות המזרח. בגין טוען שההפליה היא תולדה של המונופול השלטוני של מפא"י, גם אם מפא"י עצמה לא התכוונה להפלות. בגין טוען, שיש למגר את ההפליה. בגין טוען, שלעצם החלוקה לאשכנזים וספרדים אין בסיס ממשי, והחלוקה היחידה הממשית היא בין יהודים בארץ לבין הגולה. בגין מציע לנקות צעדים למיגור הדרגתי של ההפליה. בגין מזכיר, כי באצ"ל לא היה יחס שונה לאשכנזים וספרדים. בגין טוען, כי יהודים, שהיו יכולים להילחם וחמות כשווים, יכולים גם לחיות כשווים. הנאום מופיע במלואו בדברי הכנסת מה-08/12/64.
