הישיבה הארבע-מאות-ושמונה-עשרה של הכנסת החמישית יום שלישי, ג׳ טבת תשכ״ה (8 דצמבר 1964) הודעת הממשלה על מיזוג עדות – דיון

בגין יוצא נגד אפלית בני עדות המזרח. בגין טוען שההפליה היא תולדה של המונופול השלטוני של מפא"י, גם אם מפא"י עצמה לא התכוונה להפלות. בגין טוען, שיש למגר את ההפליה. בגין טוען, שלעצם החלוקה לאשכנזים וספרדים אין בסיס ממשי, והחלוקה היחידה הממשית היא בין יהודים בארץ לבין הגולה. בגין מציע לנקות צעדים למיגור הדרגתי של ההפליה. בגין מזכיר, כי באצ"ל לא היה יחס שונה לאשכנזים וספרדים. בגין טוען, כי יהודים, שהיו יכולים להילחם וחמות כשווים, יכולים גם לחיות כשווים. הנאום במלואו מופיע בגליון חרות מה- 11/12/64.

אהבת השנאה (חלק 2)

במאמר זה המורכב משני חלקים (החלק הראשון פורסם בגליון חרות מה- 1/5/64) בגין דן בתגובתו של בן–גוריון נגד ההחלטה להעלות את עצמות ז'בוטינסקי ארצה ובשנאה הגלומה בתגובה זו. בגין תוקף את בן –גוריון על התנגדותו להעלאת הארון. בגין הזכיר כי במשך קרוב ל-15 שנה מנע בן –גוריון את העלאת הארון ועתה הוא ממשיך להתנגד לכך. בגין טוען כי מה שמאפיין את בן–גוריון בהתנהגותו כלפי ז'בוטינסקי זה שנאה, קנאה ונקמנות. וזאת משום שז'בוטינסקי היה זה אשר הגה את רעיון המדינה העברית, המילטריזם ואת תורת המרד. בגין טוען עוד כי שנאתו וקנאתו של בן–גוריון לא נותנת לו כל מנוח והוא אף מסלף את ההיסטוריה וטוען כי הגדוד שהוקם במלחמת העולם הראשונה ע"י ז'בוטינסקי היה גדוד בכפיה ועל כן שני הגדודים האחרים, שהוקמו בהתנדבות, היו חשובים יותר.

לאחינו הקדושים תהילת נצח – לאלה שקדמונו כבוד ויקר

נאום בגין בהיכל התרבות בעצרת במלאת 20 שנה להכרזת המרד נגד השלטון הבריטי ע"י הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל, עליו דווח בחרות בגליון יום האתמול. בדברים מוקיר בגין את פעילות המחתרת ופעילותם של לוחמי חופש אחרים בהיסטורית היהודית והאנושית. בגין עומד על חמישה יסודות למרד: הרגש, ההגיון, הטקטיקה, האסטרטגיה והפילוסופיה.

המרד נגד השלטון הבריטי בא"י

במאמר זה המוקדש לציון 20 שנה להכרזת המרד במשטר הבריטי ע"י האצ"ל דן בגין גורמים השונים שהולידו את המרד. בגין מציין שבין הגורמים השונים שהולידו את המרד ניתן לציין את הקשר הניצחי בין העם היהודי לא"י ,את השמדת העם היהודי בגולה, ואת תורתו של ז'בוטינסקי. בגין מחלק את ה"מרד" ל5 תקופות עיקריות : 1) ינואר 1944 עד נובמבר 1944 –בה נקבעה האסטרטגיה והטאקטיקה של המלחמה המחתרתית והונחו היסודות הארגוניים לצבא מחתרת לוחם. כמו כן הארגון חולק ל4 חטיבות :ח"ק ,חת"ם, צ"ם וי"ם; 2)נובמבר 1944 עד ספטמבר 1944 – תקופה זו אופיינה ע"י ה"סזון" שבו נרדפו אנשי האצ"ל ע"י אנשי ההגנה שהסגירה אותם לידי הבריטים. אנשי האצ"ל פוטרו מעבודתיהם וילדיהם סולקו מבתי הספר; 3)ספטמבר 1945 עד יולי 1946; 4)יולי 1946 עד דצמבר 1947; 5)דצמבר 1947 עד 15 במאי 1948.

אלה תולדות המעל והסילוף

במאמר זה יוצא בגין נגד ספר תולדות ההגנה וטוען כי ספר זה סילף את תרומת האצ"ל למדינה וכי ספר זה איננו אוביקטיבי כלל שכן הוא נכתב ע"י היסטוריוני מפא"י . בגין מציין כי עורך הספר ההיסטוריון דינור הוא חבר מפא"י ותיק. בגין טוען כי הממשלה אחראית לספר וזאת למרות שבן –גוריון הורה על כתיבתו משום שעתה אשכול הוא האחראי.בגין טוען עוד כי יש לדון בספר זה משום שהוא נכתב כספר רשמי של משרד הביטחון על חשבון משלם המיסים הישראלי בגין טוען עוד כי לא אכפת לו כלל אם בספר היה נכתב על ההגנה בלבד אבל עצם סילוף פעולות האצ"ל הוא מעשה שחצנות בעל סממנים טוטליטאריים. בגין מכנה את כותבי הספר והאחראים לו כהיסטוריוזופים מסלפי היסטוריה.