מה שאני רוצה הוא, שהציבור ידע מה כתבנו, מה הישגנו ומה לא. נכון שהקרבנו קורבנו למען השלום, אך הפעם הקרבנו למען חוזה שלום, עם הגדולה שבמדינות ערב, על כל המשתמע מכך. בפעם הראשונה יש הסכמה אמריקאית והסכמת סאדאת להישארות צה"ל ביהודה, בשומרון ובעזה, על-פי פרישת הכוחות שלנו. אז יש פה קשיים ויש פה קורבנות ויש … Continued
נאום לאומה לפני היציאה לקמפ-דייוויד במסגרת תהליך השלום עם מצרים. בנוסף, מתייחס בגין לאיומי השביתה של המורים, ולפיתרון מצוקת הדיור.
בגין בתשובתו מדגיש שלא יסכים לשום "מתנה" חד צדדית מצד ישראל, ולא ידרוש אחת ממצרים, אלא ישבו על הסכמי שלום הדדיים, ואם לא יתאפשר חוזה כזה, יסכים ל'יחסי שלום' בדומה לגרמניה לאחר מלחמת העולם. בגין מתייחס להשמצות מצד האופוזיציה כאילו הוא אדם חולה, וטוען שבשבתו באופוזיציה לא דיבר על מצבם הרפואי של אנשי הממשלה, גם כאשר היו מבוגרים מאוד, וחולים באמת, וכי השמצות אלה זכו לגינוי גם מצד הליגה נגד השמצה בארצות הברית. בגין מבהיר שכמו שלא אישר לפרס להיפגש עם המלך חוסיין בירדן, לא יאפשר שום פגישה שכזו לאיש שיציע לו, או למנהיג מדינה ערבית אחרת הצעות מן האינטרנאציונאל הסוציאליסטי. בגין מסיים את נאומו בשיר של ז'בוטינסקי לכבוד יום השנה למותו של הרצל.
אנו רוצים משא-ומתן על חתימת חוזה שלום. ולכן אנו הבינונו שחובתנו, לאחר ביקורו של הנשיא סאדאת בירושלים, היא להכין תכנית שלום, ואותה הגשנו. לא ניתן שום מתנות, אפילו לא גרגיר אחד של חול מדבר בתור מתנה. אנו יכולים לעשות הסכמים.
נציע לו תמורת אל-עריש וסאנטה-קאתרינה הצעה מסויימת. אם הוא יקבל אותה נעשה הסכם — לא הסכם-ביניים, לא הסכם זמני, לא הסכם לשלוש שנים, לא הסכם שצריך כל שנה לחדשו, אלא הסכם-קבע.
