הישיבה השלוש-מאות-ושישים-ושש של הכנסת השביעית יום רביעי, ח׳ טבת תשל״ג 13 דצמבר 1972 – הצעה לסדר-היום – מדיניות הממשלה ופעולותיה בשטחים יהודה, שומרון ועזה

ארץ ישראל המערבית בידינו, וציונים אומרים: הבה נחלק אותה, אנחנו חייבים לחלק אותה, אנחנו צריכים להביא לחלוקתה, ליזום את חלוקתה. איזה פרדוקס?

הישיבה השלוש-מאות-ושישים-ושש של הכנסת השביעית יום רביעי, ח׳ טבת תשל״ג 13 דצמבר 1972 – הצעה לסדר-היום – מדיניות הממשלה ופעולותיה בשטחים יהודה, שומרון ועזה

בגין מוחה נגד קריאות לחלק את ארץ-ישראל. בגין טען ששום עם בהיסטוריה לא חילק את מולדתו מרצון. בגין מדגיש את חשיבותן של יהודה ושומרון לעם היהודי. בגין טוען שהבגין תוהה מה קרה לציונות, שתמיד הדגישה את הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל. בגין טוען שהבעיה הדמוגרפי אינה בעייתית לא מבחינת היחס המספרי בין יהודים לערבים בארץ, ולא מבחינת העובדה שחלק קטן מהעם הערבי יימצא בשטח של מדינה יהודית.

ארץ ישראל שיבת ציון, צדק חברתי

נאום של מנחם בגין בקונגרס הציוני הכ"ח, בו הוא מתייחס בקצרה לשלל ענייני השעה, החל משחרורה של ארץ ישראל במלחמת ששת הימים, דרך החשש הדמוגרפי ושוויון זכויות לכל יושבי הארץ, בעיית העוני, מניעת עלייתם של יהודי ברית המועצות, הצורך בלימוד עברית לנוער היהודי בגולה וכלה במצבה ותפקידה של הציונות בתוקפה זו. הנאום נישא ב-20 בינואר 1972, והפרסום כאן מתבסס על הגרסה שפורסמה בכתב העת "בארץ ישראל", גיליון שבט תשל"ב, פברואר 1972.

כולנו נולדנו בירושלים

זה הלקח, ראשית, היהודי והפחד. זו אינה שאלה רק של הרגשת כבוד אנושי. זוהי שאלה של ניתוח הגיוני, של לימוד רציונלי. ודאי שהיהודי התרגל לפחד, כי נרדף על צואר. והנה למדנו לאן הוליך את היהודי הפחד – להשפלה ולרדיפות ולהגליה ולמהלומות ולהשתעבדות, ובחמש השנים תמימות – עדי אושביץ. לאומתו אומץ הלב. כאשר קם היהודי והתעורר … Continued

נדון בבעיות, לא בחסימות

מאמר של בגין בנושא שינוי שיטת הממשל ובחירות אזוריות ועל כך שהוויכוח העיקרי בסוגיות הליבה הוא בין הגח"ל לבין המערך ,