בגין מספר על נסיעתו לרומניה וטוען שהיה חייב להגיב לדברים שאמר נשיא רומניה בענין שיתוף אש"ף בשיחות ז'נבה וכן נסיגה לקוי הארבעה ביולי 1967. בגין טוען שעל השטח שנכבש בששת הימים יש לישראל זכות ע"פ המשפט הבנ"ל שכן זו היתה מלחמת מגן. בגין מסביר שמטרת הישיבה היתה לוודא שקיים קונצנזוס לגבי אי ההסכמה לשתף את אש"ף בועידת ז'נבה.
בראיון לידיעות אחרונות, בגין מסביר מדוע לציבור כדאי לבחור ליכוד בשל סיבות חיוביות, וכן סיבות שליליות לא לבחור במערך. המערך סובלים כהגדרתו מ'תסביך בעלות', שולטים בכלכלת המדיה, ולא תורמים להליך השלום או היחסים עם ארה"ב. בגין מביע עצבות לענין הירידה מהארץ. כמו כן, מסתייג מחלק ממודעות התעמולה של הליכוד, אך מזכיר כי הוא נרדף אישית עוד מימי בנג זלל. בגין לא שולל שתיכות לממשלת אחדות, אך ישיב לכך רק לאחר הבחירות.
בגין טוען כי מאחר שאין רוב כרגע למערך בכנסת, אחרי הבחירות יש סיכוי סביר שהליכוד ירכיב את הממשלה. הממשלה הזו תציע לפתוח במו"מ לחוזי שלום עם מדינות ערב. מו"מ ישיר ללא תנאים מוקדמים. בגין מתייחס ליחסים עם ארה"ב, רוסיה וצרפת, וטוען שהם חשובים לישראל, ויש לשפרם, או לתקנם. יהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד של הארץ. בתוך סיני יקבע גבול עם מצרים כחלק מחוזה שלום, וכך גם עם סוריה, גבול ברמת הגולן. לערביי ישראל תנתן אפשרות בחירה באזרחות ישראלית כשווי זכויות. על הנוער להתיישב בכל הארץ כולל התנחלויות. יש לפעול לפיתוח המשק הציבורי, יש להלחם באבטלה, ובירידה מהארץ, וכן לעודד עליה. יונהג חוק בריאות ממלכתי, פנסיה שכר מינימום והטבות למשפחות מרובות ילדים. הרכב הממשלה יתיעל. יוגבר פיקוח הכנסת על הממשלה. בענין הגיור – כהלכה. כמו כן, יש להנהיג רפורמה בחינוך ולחנם לאהבת הארץ.
מאמר של בגין בו הוא מספר על ביקור בניו יורק לאחר זכייתו של ג'ימי קרטר לנשיאות ארה"ב. בגין מספר על פגישותיו עם ביועצו של קרטר, בז'ז'ינסקי, על שיח בו השתתף עם הרב ברקוביץ' בבית הכנסת בני ישורון ועל פגישתו עם הרבי מילובביץ'. במאמר בגין טוען כנגד מונחים שגויים הרווחים בהסברה הישראלית, הדרישה להכרה בקיומה של מדינת ישראל מצד מדינות ערב והדרישה מארה"ב לערוב לקיומה של המדינה. בנוסף עוסק בגין באסירי ציון ובמאבק של יהודי בריה"מ לקבלת אישורים לעליה למדינת ישראל. *תאריך לא מדוייק, כנראה בתחילת 1977
בגין טוען שאף אחת מהתוכניות לחלוקת הארץ, שיוצגו ב-"מערך" לא יכולה להביא לשלום גם על-פי דעותיהם של אנשי "המערך". בגין טוען שהפגנת נכונות לוויטורים אינה מקרבת שלום, אלא מזמינה לחצים נוספים. בגין טוען שהטיעון המוסרי על היעדר רצון "לשלוט בערבים" מצדה של "מערך" הוא צביעות, כי על-פי תכניות של "מערך" בכל מקרה יישארו קרוב למיליון ערבים בשטח ישראלי ריבוני. בגין טוען, שאם מניחים היעדר עליה לעשורים הקרובים – אז אין דרך לשמור על רוב היהודי ללא קשר להחזקת השטחים, אמנם אם תהיה עליה – הרוב היהודי יישמר בכל מקרה. בגין קורא לכל סיעות ציוניות להתאחד סביב זכות של עם ישראל על ארץ ישראל. בגין מזהיר, שכל תכנית חלוקה תהרוס סיכוי לשלום. בגין קורא לכנסת לעמוד על עקרון של מו"מ ישיר לשלום ולתמוך בהתנחלות בכל חלקי הארץ
