בגין חושף בפני חברי הכנסת את "ההסכם הסודי" בין חבר-כנסת פרץ לבין המערך וטוען שהמעבר של חברי הכנסת לין ופרץ למערך הינו כלנטריזם. בגין טוען מצהיר שניסיון להפיל את הממשלה באמצעים כאלה לא יצליח.
תשובתו של בגין להצעת האי-אמון בממשלה. בגין מגן על החלטתו לשלוח ברכה לחיילי צה"ל אחרי עימות אלים עם מתפרעים בשטחים. בגין מביא צער על כך שנהרגו אנשים, אך טוען שאבן היסוד של מדיניות הממשלה – שלא יהרגו יהודים. בגין מזכיר את מעשי זוועה של המשטר הסורי בסוריה ובלבנון ומדגיש שלסוריה אין שום בסיס מוסרי לפנות לאו"מ בנושא מצב בשטחים. בגין טוען שישראלים הטוענים להפרות זכויות אדם בשטחים מזיקים למדינה כולה. בגין מדגיש שמאמרו של יוסי שריד שבו הוא הביע תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית מנוגד לעמדה הרשמית של המערך. בגין מכריז שהמשלה תפעל על-פי העקרונות שלה ולא תסכיפ לחלוקת הארץ או למסירה של חלקיה לשלטון זר.
בגין מציג את חוק רמת הגולן אשר הוא מתכוון להעבירו בכנסת בהמשכו של היום. בסוף הצגת החוק והנימוקים לו, כפי שהוא מתכוון להציגם בכנסת, בגין מציג ניתוח מדיני של המצב הכולל את ההשלכות האשפריות לדעתו של הצעת החוק על היחסים עם ארה"ב.
בגין טוען בתגובה לבקשת ח"כ פרס, לספר לכנסת על הדיונים עם מצרים, שעד היום התנהלו בממשלתו יותר דיונים מדיניים שכאלה מאשר בממשלת רבין כולה. בגין תמה מדוע ראש האופוזיציה פרס, שיש לו רעיונות השונים מאלה של הממשלה לדרך להגיע להסכם שלום עם מצרים, לא הציג אותם לפני סאדאת כאשר דיבר איתו. בגין טוען שעדכונים משיחות של דיין עם נציגים מצריים לא צריכים להנתן לפני הכנסת בשלב זה, וימסרו בהמשך עם שובו של דיין, כמו כן, עדכונים לראש האופוזיציה ימסרו לו אישית בזמן שיקבע בינהם.
בגין מציע כי תונהג לערביי יהודה שומרון וחבל עזה אוטונומיה ומפרט את ביטוייה המינהליים והפרלמנטרים. בגין מתאר את המבנה להמשך השיחות עם מצרים לקראת חוזה שלום בקהיר ובירושלים, ובלא נוכחות מגשר. בגין מציין כי תוכנית השלום הישראלית זכתה לתמיכת ארה"ב ומדינות נוספות. בגין מתייחס להתקפות גוש אמונים שרומזות שמעשיו נובעים מרצון לקבלת פרס נובל ואומר שמי שמכיר אותו יודע שאת חייו הוא הקדיש למען שחרור הארץ.
