מה בין ד"ר קיסינג'ר לבין שרי ישראל

במאמר זה בגין פותח בטעות של קיסנג'ר בנאום שנשא לפני נשות אנשי הקונגרס שגרם לבעיות דיפלומטיות-מדיניות. בגין מבקר את רה"מ גולדה מאיר, שהצהירה שלא תעמוד בראש הממשלה הבאה (הנוכחית) ולא עמדה בדיברתה, וגרמה לכך שלא ניתן לתת אמון בדבריה, או בממשלתה. בגין יוצא נגד דיין שטוען כי מצרים מעוניינת בשלום. בגין טוען שהשלום היחיד בו סאדאת מעוניין הוא השמדת ישראל, וכי בלי חוזה שלום, הבטחות אלה לא משמעותיות.

הישיבה העשרים-ואחת של הכנסת השמינית – יום ראשון, ט״ז אדר תשל"ד – 10 מארס 1974 – התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת – דיון

בנאום אחרי התייצבות של הממשלה החדשה (אחרי בחירות לכנסת ה-8) במליאה בגין מבקר בחריפות חוסר אמינות של הממשלה ונטייתה להיעזר בהדלפות לצרכי צידוקים. בגין מאשים את הממשלה בשוחד פוליטי שהתבטא בהגדלת מספר תיקי שרים שקיבלו סיעות קטנות. בגין מאשים את הממשלה במחדל של מלחמת יום-כיפור וטוען שהיא אינה יכולה לפתור משבר שנוצר במדינה עקב המלחמה. בגין טוען שתכנית של נסיגה חלקית לא יכולה להביא שלום ומאשים את הממשלה בצביעות בנושאי ארץ-ישראל והתנחלויות. בגין מציג תכנית המדינית שלו שבמרכזה – שלמות המולדת, התיישבות בכל חלקי הארץ, שוויון זכויות אזרחיות לכל, מתן האזרחות לערבים החיים בשטחים שירצו בכך. במדיניות החוץ בגין דורש להתרכז בפטרון המצב הקשה של יהודי סוריה ובהפעלת לחץ על ברה"מ בדרישה שהיא תאפשר עלייה. בנושאי פנים בגין דורש צעדים נגד צמצום העוני ובמיוחד הגדלת קיצבאות למשפחות מרובות ילדים

מהו ממשל בהסכמת העם

במאמר זה בגין מדבר על הבחירות שהיו זה לא מכבר בבריטניה בהן, בשל שיטת הבחירות הנהוגה שם, לא ניתן ביטוי לקולות הרבים שלא ניתנו לאחת משתי המפלגות הגדולות. בגין טוען, שגם אם בדמוקרטיות השלטון לא נהנה מיציבות של תמיכת רוב הציבור היא עדיפה על משטרים טוטליטרים.

עמוק הוא המשבר אך יש מוצא ממנו

במאמר זה בגין מסביר את המשבר הקשה שהמדינה נקלעה אליו בעקבות מלחמת יום כיפור. בגין טוען שפתרון למשבר לא יבוא מהקמת ממשלה דומה לזו שהיתה בתקופת המשבר, כך גם היה בהיסטוריה. בגין מסביר שגולדה, שעליה הוטלה מלאכת ההרכבה, יכולה לקבל הארכה מהנשיא רק במידה ולא תעמוד במשימה, והיא אינה רשאית לבקש הארכה כזו. בגין מציין שקיים רוב של 61 או 62 חברי כנסת איתם ניתן להקים ממשלת ליכוד לאומי, אך נראה שזה לא קורה מאחר והסיעות אינן לוחצות בעניין זה, אך לדעתו, ממשלת ליכוד לאומי יכולה להיות הפתרון למשבר.

הישיבה האחת עשרה של הכנסת השמינית – יום רביעי, כ"א בשבט תשל"ד, 13 בפברואר 1974 – הצעות לסדר-היום – התוקפנות הסורית ומצב שבויינו בסוריה וגילוי נעדרים

בגין טוען שלגורל השבויים הינו מעניינם של כל אזרחי המדינה וגם של כל העם היהודי בכללותו. בגין דורש מהממשלה לחזור לעמדתה הקודמת שלה ולהתנות שיחות על הפרדת כוחות עם סוריה בחילופי שבויים, ולא רק במילוי התנאים של אמנת ז'נבה. בגין תובע מהממשלה להפעיל לחץ גם על מצרים כדי שהיא תאפשר למצוא גופות נהדרים ולברר גורלם של הנעדרים. בגין מזדהה עם התביעה של משפחות הנעדרים לאפשר רישום שמות הנעדרים בחוברת הנופלים. בגין מבקר עמדת הממשלה כלפי תקריות בחזית הצפונית מול כוחות סוריה וטוען שהגישה שמתנה הפסקת התקריות בהפרדץ כוחות מוטעית, שהפסקת אש מחייבת הפסקת פעולות איבה ושעל ישראל להבהיר זאת לסורים, אם יידרש – בעזרת צה"ל. בגין מבקר את ביטויו של שר החוץ שלפיו ישראל מוכנה לבצע נסיגה חלקית מהשטחים וטוען, שהגישה זאת אינה מקובלת על הרוב בכנסת החדשה.