ממחתרת למפלגה

בהרצאה בפני סטודנטים במכון לחקר הציונות מסביר בגין את המעבר מגוף לוחם במחתרת לתנועה פוליטת, חלק מן האופוזיציה תחת ממשלה יהודית. בגין מבהיר כי אנשי בית"ר לפני מלחמת העולם השניה היו עסוקים גם בעבודה עברית והתיישבות אך משפרצה היו עסוקים בעיקר במלחמה למען מדינה עברית יחד עם האצ"ל ולתקופה גם יחד עם ההגנה. משקמה המדינה, הושגה המטרה והגוף הלוחם הצטרף לצה"ל. והתנועה הפכה לתנועה מדינית שמרכז פעלה היתה זכותנו על ארץ ישראל, וצדק סוציאלי.. בגין מתייחס לפילוג בתוך הצוה"ר.

כנס מיוחד של הכנסת – הישיבה השלושים-ושבע של הכנסת השמינית – הודעת ראש הממשלה על התפטרותה; הודעת הממשלה על הדו"ח החלקי של ועדת החקירה – מלחמת יום המפוחם – דיון

נאומו של בגין אחרי הודאת גולדה מאיר על התפטרותה מראשות הממשלה. בגין מביע את הכאב בעקבות פיגוע בקרית-שמונה וקורה להפקת לקחים. בגין טוען שעל הממשלה היוצאת כולה אחריות על מחדל מלחמת יום כיפור. בגין טוען שאחת המקורות של אותו המחדל הוא התנהלות הלא-תקינה של הממשלה בכלל וה-"מטבחון" בפרט. בגין מבסס את טענותיו על דו"ח אגרנט. בגין קורא להכריז על בחירות חדשות ולהקים לתקופת המעבר ממשלת אחדות לאומית.

דוח אגרנט ואחריות הממשלה

בגין מנתח את דו"ח ועדת אגרנט ואת אחריות הדרג המדיני, רה"מ ומקורביה (המטבח), אך מציין כי לממשלה כולה אחריות, ובכללה לשרי הסיעות האחרות כדוגמת המפד"ל, וזאת משום שהם הסכימו לוותר על השפעתם המדינית בממשלה, ולכן אחראים לכלשלונה. בגין מדגיש את הפגיעה הקשה בדרכי עבודת הממשלה של שיטת המטבחון ויוצר קשר ישיר בין צורת עבודה זו למלחמת יום הכיפורים.

הישיבה השלושים-וחמש של הכנסת השמינית יום רביעי, י״א ניסן תשל״ד, 3 אפריל 1974 – הצעות לסדר-היום – הפרת הסכם הפרדת הכוחות על-ידי מצרים – לפי הודעת דובר צה״ל

בגין מספיד את נשיא צרפת הנפתר ז'ורז' פומפידו. בגין מזהיר בפני פעולות מצרים שמהוות הפרת הסכם הפסקת-אש. בגין טוען שהתעלמות מהפרות מסוג זה הביאה למחדל מלחמת יום כיפור. בגין מזהיר, שהתעלמות פומבית מההפרות כאלו הינה מחדל דיפלומטי חמור ואינה מקרבת שלום. בגין דורש מהממשלה ומשר הבטחון, לספק לכנסת תשובה עניינית ולא רהטורית, כיוון שלשאול שאלות זו החובה של אופוזיציה, והממשלה חייבת להציג את פעולותיה.