הישיבה הארבע-מאות-וחמישים-ושבע של הכנסת השביעית – יום רביעי, כ״ה תמוז תשל״ג – 25 יולי 1973 – סקירת ראש הממשלה על פעולות משרדה – דיון – המשך

בנאום תגובה לנאומה של גולדה מאיר, שאמור היה להיות הנאום המסכם לפעילות הממשלה בכנסת ה-8, בגין תוקף את עמדת הממשלה שדוגלת בחלוקה מחדש של הארץ. בגין טוען שהצהרות על נכונות לסגת מחלקים של יהודה ושומרון לא קירבו הסכם שלום עם מדינות ערב. בגין טוען, שהבעיה הדמוגרפית אינה רלוונטית – הרי בכל מקרה יהיו בישראל אזרחים ערבים. בגין טוען שדרך להתמודד אתה – עליה, החלת חוק ישראלי על כל שטחי יהודה ושומרון, מתן אזרחות ישראלית לתושבים ערבים שיבקשו אותה והבטחת שוויון זכויות אישיות לכל תושבי ישראל. בנושאי הפנים בגין תוקף את מדיניות הממשלה, שלמרות הכרזות על ערכי השוויון גרמה לגידול פערים חברתיים וקורא לאמץ מדיניות שתתרכז לא בשוויון אלא במיגור העוני. בגין פונה לרה"מ בקריאה "להסיר צל של עלילת הדם" של רצח ארלוזורוב ולהסיר את ההתנגדות לעקמת וועדת חקירה. של הרצח שתנקה את שמם של תנועה רוויזיוניסטית גם בעיני תומכים של יריביה האידיאולוגיים.

הישיבה הארבע-מאות-וחמישים-ושבע של הכנסת השביעית – יום רביעי, כ״ה תמוז תשל״ג – 25 יולי 1973 – סקירת ראש הממשלה על פעולות משרדה – דיון – המשך

אני קורא לכם, יריבינו הנכבדים, אדרבה, כיהודים ובציונים, התבוננו במציאות ואמרו לעצמכם: היתה התחייבות לחלוקה מחדש של ארץ-ישראל — חגיגית; דוברי המערך חזרו עליה בכל עת מצוא — שר החוץ, שר האוצר, ראש הממשלה, בצורות שונות ובניסוחים שונים, על שתי המפלגות שמהן מורכב המערך. ובכן, קורב הסכם השלום? על יסוד עקרון החלוקה אומרים הערבים: נעשה … Continued

הישיבה הארבע-מאות-וחמישים-ושבע של הכנסת השביעית – יום רביעי, כ״ה תמוז תשל״ג – 25 יולי 1973 – סקירת ראש הממשלה על פעולות משרדה – דיון – המשך

מי שטוען איפוא כי עקרון החלוקה פירושו אופציה לעשיית שלום – במלוא המשמעות של המושג – מטעה את הציבור, מוליכו שולל. הכרזה זו נוגדת את המציאות הנראית לעיני כל אדם… הנה כי כן, הסכם שלום לא קורב. למעשה התרחק מאתנו על-ידי הכרזות על העקרון – ואוי לאזניים שכך שומעות — על חלוקה מחדש של ארץ-ישראל, … Continued

נסיונות להעכיר שעה יפה

במאמר זה בגין מגיב לטענות חוזרות ונישנות כאילו המצב לא היה חמור כל כך לפני ששת הימים, וכן, כי לא היה צורך בממשלת האחדות, והממשלה הקודמת היתה מגיבה באותו אופן. בגין טוען כי לא היה ניתן לדחות עוד את התקיפה משלושה הבטים – 1. המשק לא היה עומד בזמן נוסף בו יש גיוס מאסיבי של אנשי מילואים מגוייסים וממתינים, וכן כי המתנה זו גם פוגעת ביכולתם ובמוכנותם של הכוחות. 2. הערכות על מספרי האבדות הצפויות הרקיעו שחקים, אמנם המלחמה נגמרה עם מאות הרוגים פצועים ונכים, אך המספרים ללא התקיפה היו מוכפלים בהרבה 3. ההמתנה גרמה לערעור הסמכות האזרחית שהתמהמהה שזוהי סכנה גדולה לממשל הדמוקרטי. בגין מבהיר כי ממשלת הליכוד הלאומי קמה ופעלה מיד לתקיפה והקמתה התבססה על טובת העם, ולא על אינטרסים אישיים של ראשי המפלגות המצטרפות, שכן ממשלתו של אשכול טרם ממשלת האחדות היססה. בגין מצר על הנסיונות להוריד מהכבוד שהעם הרוויח בששת הימים

נסיונות להעכיר שעה יפה

עדיין נמשך הוויכוח, אם היתה סכנה, ומה היו ממדיה, בימים בין החמישה-עשר במאי ובין ה-5 ביוני 1967. שכני לטורים מר מתתיהו פלד, ובטאונה הרשמי של מפלגת העבודה "אות", הגיעו למסקנה משותפת, כי גם החשש מפני אבידות מרובות בנפש לא היה ממשי. טענות אלו אינן יכולות אלא לעורר פליאה בלבו של כל מי שהיה קרוב לעובדות … Continued