בגין מבקר את מדיניות החוץ של הממשלה, שאינה יכולה, לטענתו, לתרום לשלום בין ישראל למדינות ערב. בגין מביע את התנגדותו להסכמי רודוס בגין מדגיש שיש לכלול פטרון בעית הפליטים רק בהסכם שלום כולל ולקשור אותו עם תשלום פיצויים מלאים לישראל על המתקפה.בגין קורא לממשלה להביע את התנגדות הרשמית להסכם בין ירדן לבריטניה. בגין מתאר את המטרות העיקריות של מדיניות החוץ התקינה של ישראל: שחרור המולדת ושיבת ציון.הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב17.6.1949
בגין מעלה זכרונות מתקופת המרד . והפעם הוא מספר כי כותבי ההיסטוריה היישובית מספרים כי אנשי ההגנה הם אלו שכבשו את יפו אך זהו שקר שכן יפו לא הוכרעה ע"י פעולת הדו'דקה כפי שאנשי ההגנה מספרים .יפו הוכרעה ע"י עשרות הפגזים שהומטרו עליה ע"י אנשי האצ"ל בשלושת ימי ההתקפה . בהתייחסו לסוגיה מי המציא את הדוד'קה טוען בגין כי לא אנשי ההגנה הם שהמציאו את הדו'דקה אלא עמיחי פאגלין קצין המבצעים של האצ"ל שאומנם המציא את ה3 V אך ההבדל היחיד בין שניהם הוא בכמות חומר הנפץ כאשר ה3V צורכת 15 קילו חומרי נפץ ואילו הדו'דקה צורכת מתקן כפול
פרסום מחדש הקטע מ-"חרות" המחתרתי שפורסם ביום הכרזת העצמאות.
העיתון מדווח על אסיפת עם בקולנוע אסתר בתל אביב שבה דיבר בגין בין היתר על פרשת אי מתן תגמולים כספיים לנכי וחללי האצ"ל והלח"י לעומת נכי וחללי ההגנה ועל החוק להחזרת חיילים משוחררים. בגין אמר כי הוא לא ירשה להפלות בין דם לדם. עוד טען בגין כי מדיניות הממשלה מדרדרת את העם לתהום, מחסור, עוני, אינפלציה, לא קטיף לא קציר, לא בניין ולא דיור. בגין טען כי יש לעודד השקעות הון פרטיות ולבטל את משטר המונופולין לשם יציאה מהמצב הכלכלי הקשה. בהתייחסו למדיניות החוץ של הממשלה יצא בגין נגד הסכמת הפסקת האש עם עבדאללה וטען כי הוחמצה שעת כושר לכבוש את כל הארץ. בגין קרא להחלפת הממשלה.
הבאת הצעת אי-אמון בממשלה עקב חתימתו של הסכם שביתת-הנשק ברודוס
