שלום העם ושלמות הארץ
דורשים מאתנו שניטול יזמות שלום. אנחנו אמרנו חוזה שלום, מו"מ על חוזה שלום. מה יכול להיות יותר פשוט, יותר שלם מאשר אחר מלחמה להציע מו"מ על חוזה שלום?
דורשים מאתנו שניטול יזמות שלום. אנחנו אמרנו חוזה שלום, מו"מ על חוזה שלום. מה יכול להיות יותר פשוט, יותר שלם מאשר אחר מלחמה להציע מו"מ על חוזה שלום?
מה זאת אומרת – Recognizing The Inadmissibility Of The Acquisition Of Territory By Means Of War? זה משפט שכולו כזב. הרוב המכריע של שינויים טריטוריאליים בעולם הוא תוצאה של חוזה שלום שנעשה בעקבות המלחמה. נכון שצאר רוסי אחד מכר את אלסקה לאמריקאים בכסף, והיו שינויים מוסכמים מדי פעם בפעם גם בלי מלחמה. אבל ההבדל המכריע … Continued
במאמר מ-1938, דוד רזיאל מגדיר את תכליתה של כל מלחמה כ"שבירת רצונו של האויב והשלטת רצונו של המנצח". הוא מביע דעתו כי את זאת לא ניתן להשיג בהגנה פסיבית, אלא נדרשת הגנה אקטיבית – התגוננות באמצעות התקפה. הוא מציג את שימוש העבר של הנוער הלאומי וכוחות היישוב בהגנה פסיבית כגורם לנזק הפוליטי שגרמו התקפות הערבים, ומאשים בו את הדפטיזם של השמאל וההבלגה היהודית. מנגד הוא מציג את השימוש בהגנה אקטיבית בחודשים האחרונים ואת הישגיו בהרתעת הערבים
מאמר בעיתון חרות לכבוד יום פטירתו של דוד רזיאל. בגין מדבר על חרות ועל מקומה של המלחמה למענה בהיסטוריה היהודית.
לציון 100 שנים להולדתו של הרצל, בגין מעלה על נס את דמותו ששימשה מושא הערצה לבגין. בגין מדבר על דמותו הייחודית שציינה אהבה לעם, רגש כבוד, מדיניות לאומית ורצון עז להקים מדינה יהודית. בגין בנאומו מצביע גם על הדברים המשותפים בינו ובין הרצל. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב-13 במאי 1960.