הישיבה השלושים-ושבע של הכנסת השביעית – יום שני, ג׳ אדר א׳ תש״ל 9 פברואר 1970 – חוק השבות (תיקון מס' 2), תש"ל-1970

כאשר אומרים כי מאחר שלגבי היהודי — וזו הכרתי — אין הפרדה בין לאום ודת, הרי מבחינת הדת והלאום גם יחד התשובה לגבי השאלה מיהו יהודי נקבעה ותיקבע על-ידי ההלכה.

הישיבה השלושים-ושבע של הכנסת השביעית – יום שני, ג׳ אדר א׳ תש״ל 9 פברואר 1970 – חוק השבות (תיקון מס' 2), תש"ל-1970

אמת, יש להקל בגיור. לא לנו לשפוט מה היה בדורות שעברו, יש פרושים שונים לגבי גרים. הכבידו והקלו. היו תקופות שונות. היום יש תקופה מיוחדת, וזו זכותנו, אדוני היושב-ראש, לפנות מעל במת הכנסת, בשם האומה ששלחה אותנו, אל מורי ההוראה, למורינו ורבינו, בקריאה, בכבוד ובכנות: היום התקופה היא מיוחדת במינה. היתה מלחמה שלא היתה כמוה … Continued

בכבוד, בכנות ובכאב

נאומו של בגין אודות בעיית "בני ישראל", שעבורם קבעה הרבנות הראשית בדיקות מיוחדות במידה וירצו להתחתן עם בני עדה אחרת. בגין טוען שקיים קשר הדוק בין לאום יהודי לדת שלו. למרות זאת הוא טוען שהפסיקה, למעשה מפלה בין יהודים לכל דבר לבין יהודים לכל דבר, שההפליה הזאת נוגדת את המסורת וטוען, כראוי לבטל אותה. בגין גם פונה למפגינים. הוא שולל את הטענה, שהם "מוסתים" וטוען שכאבם אמתי. בגין שורא למפגינים לחזור הביתה ולכחברי הכנסת לטפל בבעיה עד הפתרון שלה.

עם, מדינה, דת

העיתון מביא מדבריו של בגין בסימפוזיון באולם שרתון ב11/6/64 שדן בנאומו בעיקר בהבדלים שבין לאום דת, אזרחות ומדינה. בגין בדברו על הפרדת דת ממדינה ברחבי העולם טען כי בישראל לא ניתן להפריד בין לאום ודת וכי הוא מתנגד לדעתו של שר הדתות זרח ורהפטייג כי הקומוניזם הוא בן דת יהדות. בגין טען כי הקומוניזם והיהדות הם שני עולמות נפרדים.בגין טען כי אי אפשר לכפות אמונה אך ניתן לעודדה וכי אסור להכריח אותה אך ניתן להשרישה. כמו כן טען בגין כי העידוד היחיד לאמונה אינו הסבל וכי אפשר להאמין באמונה וגם להשרישה בעת חדוה.