Subjects: מחתרות

בדיון המשותף, הוצע לנו כסף תמורת האניה והנשק. לא הבינונו. תוך חילופי הדברים על הצעה זו, השמענו גם מילתא דבדיחותא. איזה כסף? ברצינות ובפשטות אמרנו, כי הנשק הוא קודש לעם הלוחם ואין להעלות על הדעת, שנקבל בעדו תמורה חומרית כלשהי.

אני קובע, כי אפילו לא עלה על דעתי, ועל דעת חברי, לנהוג כך. בכל שנות מלחמתו, נהג האצ"ל לקיים את דברו. כמפקדיו וחייליו חונכו על הכלל, לפיו מבחן ההסכם הוא בקושי לקיימו. וחובה לעמוד במבחן זה. אביא מספר דוגמאות: הוקמה תנועת המרי. על פי ההסכם, שהונח ביסודה, קיבלנו על עצמנו מיגבלות רציניות לגבי חופש ההכרעה … Continued

ההסכם על דרך הצטרפות של חברי אצ"ל לצבא – ההצטרפות עצמה לא עמדה כלל לדיון – נוסח בטיוטות מספר, עד אשר הגענו לחתימתו. באחד הימים, הודיע לי מר גלילי, כי נוסח אשר קרא באזני, לאחר הדיונים המפורטים בינינו, קיבל את אישורו של שר הבטחון. היה כתוב בו, בסעיף הראשון, כי "מפקד הארגון הצבאי הלאומי יורה … Continued