מוסד חדש – רמטכ"לים לשעבר

במאמר זה מתייחס בגין לרצונו של בן גוריון, שאינו עוד ראש ממשלה, לשוב לשלטון ולשנות את שיטת הבחירות בישראל לבחירות אזוריות. לטענתו של בגין, מדובר בניסיון לתת רוב למפא"י בכנסת, בעו אין לה רוב בעם. בן גוריון ניסה לגייס רמטכ"לים לשעבר לצורך עניין זה, ובגין מציג עמדה שלפיה אל להם לגנרלים לשעבר, שלא נוטלים חלק פעיל בפוליטיקה, להתערב בעניינים פוליטיים באצטלא של רמטכ"ל לשעבר. בנוסף מבקש בגין להכניס לפרופורציות את העלבון שחשו אנשים מכך שבן גוריון הגדיר את משה דיין כרמטכ"ל הטוב ביותר, וטוען כנגדם שהם לא הבינו את ההתרגשות של יוצאי המחתרות מהשכחתם וממחיקתם המכוונת מן ההיסטוריה של הקוממיות

הבורחים הערבים לא יוחזרו (הרצאה על המצב המדיני במועצת החרות ד' בכסלו תשכ"ד)

נאומו של בגין במועצת תנועת חרות נוגע לשלל הסוגיות האקטואליות, החל מהחלפתו של ראש הממשלה, דרך הקריאות לפגישה ולשלום של אשכול ובן גוריון עם נאצר, דרך הדיון על סוגיית הפליטים באו"ם, המדענים הגרמניים במצרים, הממשל הצבאי וכלה במשא ומתן עם הליברלים

מ. בגין לא יוחזרו הבורחים הערביים

דיווח על דברי בגין ב- 20/11, עם פתיחת המושב הראשון של המועצה הארצית השביעית של תנועת ה"חרות". בגין קרא להפסקת הודעות דוברי הממשלה המבקשות הידברות עם נאצר. כמו-כן קרא בגין לממשלה לדחות את הצעות ארה"ב בעניין הפליטים, להצבעה באו"ם של נציגי ישראל נגד ההצעה ולקבוע כי אף פליט לא ייכנס ארצה. בגין קרא בדבריו גם לחידוש המערכה נגד המדענים הגרמנים במצרים וכן קרא לחקיקת חוק בטחון המדינה לקראת ביטול הממשל הצבאי. בגין תקף בחריפות את הצהרותיו של בן-גוריון על נכונותו לפגוש את נאצר וטען, כי הן פוגעות בכבוד המדינה. עוד סקר בגין בנאומו את התפתחות המו"מ להקמת גוש "חרות-ליברלים". (ראה/י נאום מלא: "חרות" 22/11/63, יום ו' ע"מ 3, טור 1-8)

מי בעליה ומי בירידה

במאמר זה דן בגין במפלגה הליברלית שקמה ב-1961 מתוך מגמה להוות אלטרנטיבה לשלטון, אך למעשה מטרתה היתה לדחוק את "חרות" למקום השלישי בכנסת. לטענתו היא הצליחה, משום שתנועת ה"חרות" חזקה יותר. בגין מציין גם את סירובה של המפלגה הליברלית לכונן גוש פוליטי עם "חרות" מתוך טענות ותירוצים שונים. בגין מגיע למסקנה, כי במפלגה הליברלית אין כל חידוש וכי בבחירות לכנסת השישית המפלגה הליברלית תיכשל. בגין מציין, כי למרות ש"חרות" חזקה יותר מהמפלגה הליברלית, היא עדיין מעוניינת בהקמת רשימה פוליטית משותפת עימה. יחד עם זאת היא מכבדת את סירובה.

גוש פרלמנטרי משותף

במאמר זה דן בגין בפנייתו אל המפלגה הליבראלית בדבר הקמת גוש פוליטי משותף. בגין דוחה את טענות הליבראלים לגבי אופן הצגת הדברים מצידו של בגין וטוען, כי אין כל צורך בפניות סודיות. לדבריו אמנם יש הבדלים מהותיים בין שתי המפלגות אך יש לשאוף להקמת כוח אלטרנטיבי למפלגת השלטון, כוח שימנה 34 חברי כנסת. בגין יוצא גם נגד התחמקויות הליבראלים מהמשא-ומתן בטענות שונות. הוא אומר כי הצעתו בעינה עומדת וכי הוא לא קורא להקמת הגוש באופן מיידי אלא מבקש לפתוח במשא-ומתן להקמתו. עוד טוען בגין, כי הוא לא קורא למיזוג בין המפלגות אלא לשיתוף פעולה בין שתי המפלגות לקראת הבחירות לכנסת ה-6, על-מנת להציב אלטרנטיבה אמיתית לשלטו