Subjects: לאומיות

בגין יצא נגד צורת משטר שבו השליט היחיד מתפקד על תקן של מפרנס .בגין טען כי במשטר שכזה אין צדק ,אין חרות וכי זהו משטר אשר לא מסוגל להבטיח תנאי קיום הוגנים. בגין יוצא נגד תפיסה מרקסיסטית-מעמדית. בגין מזכיר את ה"סזון" שבו גורשו אנשי האצ"ל ממקומות עבודתם והוסגרו לידי הבולשת הבריטית מבלי שההסתדרות תגן עליהם. לעומתה טוען בגין כי הסתדרות העובדים הלאומית מגנה על זכויות של כל אזרח לעבוד ללא כל משמעות לדעותיו הפוליטיות.בגין יוצא גם נגד דברי שרת העבודה שטענה כי להסתדרות העובדים הכללית היה חלק מכריע בהקמת המדינה .בגין טוען כי אומנם אחדות פועלית רצויה אבל חשוב לזכור שמעליה רצויה אחדות לאומית שהיא הרבה יותר חשובה.

במאמר זה מתייחס בגין למספר סוגיות .בהתייחסותו לטכס ההשבעה של הנשיא בן –צבי יוצא בגין נגד השמעת שיר האינטרנציונל בטכס משום שבן –צבי הוא נשיא העם כולו ולא פלג מסוים מהעם. בהתייחסותו של בגין למשפט ה"מחתרת" המנוהל בבית הדין הצבאי תוקף בגין בחריפות משפט זה וטוען כי הוא איננו דמוקרטי ומנוהל כמו משפטים במדינות טוטליטאריות ומשפט זה פוגע בתדמיתה של ישראל כמדינה דמוקרטית . עוד יוצא בגין נגד הכאת הנשים הדתיות ע"י המשטרה שהפגינו נגד שרות לאומי .בגין טוען כי מדיניותו של רה"מ כלפי שרות לאומי לבנות מטעמי דת נובעת מצרכים קואליציונים וכי הוא מנהל מדיניות זיג זג .בגין טוען שכל הדברים הללו מעידים על כך כי בישראל ישנם שליטים אשר לא יודעים איך מנהיגים מדינה