Subjects: כתב-יד

מאמר זה של מנחם בגין נכתב לזכרו של "המפקד ישי" (רפאל צבי קניג), שנהרג בתאונת דרכים בח' בתשרי תש"ט (11.10.1948), ובו הוא מתאר את דמותו כמופת של חייל – מתנדב נועז שגילם תכונות כמו גאווה שקטה בשירות אידיאל טהור, נכונות הקרבה ללא סייג, אמון מוחלט בהנהגה ופשטות ביחסים שוויוניים. בגין, שהכירו אישית, מדגיש את מנהיגותו דרך דוגמה אישית: ישי דרש הרבה מחייליו אך נתן יותר, הסתכן ראשון בקרבות נגד הבריטים והערבים, וזכה לאהבתם ומסירותם. בגין מציין את את הביקורת על "סיכון יתר" של מפקדי האצ"ל, ורואה בה את יסוד המשמעת בצבא מתנדבים. ישי השתתף בקרבות רבים והתנדב ראשון ליישוב הארץ, "גיבור בחייו וקדוש במותו". המאמר פורסם בחוברת לזכרו בשם "צבי קניג (ישי) – חייו, דבריו ופעלו", שיצאה לאור בטבת תשי"א, בהוצאת שלח