הישיבה החמישים-ושלוש של הכנסת השמינית – יום שני, י״ג סיון תשל״ד 3 יוני 1974 – התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת – דיון

נציע עשייה לאומית: ראשית — התנחלות רבתי ללא דיחוי ברמת-הגולן. אם ברצינות הושמעו ההצהרות ש״לא עוד״ — אומרים אנו לעומת זה שיש להעלות עוד ישובים ברמת-הגולן ולבצר את בטחונה, ועל-ידה את בטחון המדינה; וכן התנחלות רבתי ביהודה ובשומרון ובשאר חלקי הארץ… שנית — חידוש המערכה על שיבת ציון מברית-המועצות. חלה בימים האחרונים ירידה רצינית במספר העולים … Continued

הישיבה החמישים-ושלוש של הכנסת השמינית – יום שני, י״ג סיון תשל״ד 3 יוני 1974 – התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת – דיון

בגין תוקף הממשלה החדשה של רבין. בגין קורא לה ממשלת מיעוט כיוון שחלק מהמצביעים בעדה הביעו, בפומבי ובכתב את התנגדותם להקמת ממשלה כזו. בגין מאשים את הממשלה וחבריה בהתנהלות לא-תקינה מבחינה משטר דמוקרטי. בגין טוען שהממשלה מורכבת מתומכי חלוקת הארץ, ושהעמדה זו אינה יכולה לקרב שלום. בגין מציג את הרשימה שלו של מטרות שחייבים לעמוד בפני הממשלה, הכוללות: פיתוח התנחלות, חידוש עלייה מברה"מ והצלת יהודי סוריה, חינוך נוער שיפור מצב הכלכלי., ו-"ריפואי" של "פצעי" מלחמת יום כיפור. בגין קורא ללכת לבחירות חדשות בהקדם האפשרי.

ממחתרת למפלגה

בהרצאה בפני סטודנטים במכון לחקר הציונות מסביר בגין את המעבר מגוף לוחם במחתרת לתנועה פוליטת, חלק מן האופוזיציה תחת ממשלה יהודית. בגין מבהיר כי אנשי בית"ר לפני מלחמת העולם השניה היו עסוקים גם בעבודה עברית והתיישבות אך משפרצה היו עסוקים בעיקר במלחמה למען מדינה עברית יחד עם האצ"ל ולתקופה גם יחד עם ההגנה. משקמה המדינה, הושגה המטרה והגוף הלוחם הצטרף לצה"ל. והתנועה הפכה לתנועה מדינית שמרכז פעלה היתה זכותנו על ארץ ישראל, וצדק סוציאלי.. בגין מתייחס לפילוג בתוך הצוה"ר.

הישיבה העשרים-ואחת של הכנסת השמינית – יום ראשון, ט״ז אדר תשל"ד – 10 מארס 1974 – התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת – דיון

קיים בארץ-ישראל עוני שהוא חרפה לכל חברה הקוראת לעצמה מתוקנת, והעוני הזה קם תחת משטרכם וכך הצטבר. נדאג לפעולות ללא דיחוי למען ביטול העוני הזה המנוון, שהוא מנת-חלקן של רבבות משפחות. בייחוד ניתן דעתנו למשפחות מרובות הילדים, ברוכות הילדים, כי זאת על שר האוצר לזכור: אם הוא מצפה עד שתעבורנה הבחירות ומכין עוד לפניהן את … Continued

מושלים מוקהי חושים

סובסידיות. הכוונה של מלה לועזית זו היא לתמיכתו של אוצר המדינה בדרגה מסוימת של מחירים, במיוחד לגבי מצרכים קיומיים. הסדר זה ידוע גם במדינות אשר ממשלותיהם דוגלות לא באחד הסוציאליזמים, הידועים בימינו, אלא ביזמה משקית חופשית. זוהי תוצאה של השינוי היסודי ביחס לצרכי קיומו של האדם. אם הוא סובל מאבטלה, אין עוד מפקירים אותו, כפי … Continued