Subjects: ירושלים

נאומו של בגין במצעד כובשי יפו ב1/4 לרגל ציון 5 שנים לכיבוש יפו. בגין העלה על נס את פועלם של לוחמי האצ"ל לשיחרור יפו . בגין נתן סקירה היסטורית על יפו ודיבר גם על הסילוף ההיסטורי מצד אנשי מפלגות הפועלים כאילו לא האצ"ל שיחרר את יפו וגירש את הבריטים.בגין הביע את אמונתו כי כפי שניצחו בשדות הקרב את השלטון הבריטי כך יגברו בשדה הקרב של האמת ההיסטורית. בגין ציין כי הנאספים הם חלק מלוחמי החרות בעולם כולו וכי שליחותם לא תמה וכי תקופת קטנות ותקופת קטנים תיפול וכי הם עוד יפעלו לשיחרור הארץ כולה , י"ם והר הבית.

בגין מתאר את שיטות העינויים שמשתמשים בהן במדינות קומוניסטיות כדי לשבור את רוחם של נאשמים. בגין מדגיש שעכשיו יהודי אזרח ישראל סובל ממשפט קומוניסטי לא-צודק וקורא לכנסת ולכל העם היהודי להכריז על חפותו של אורן מפשע בו הוא מואשם. בגין מציע לקדם באו"ם איסור עינויים. בגין מציע להוריד רמת הייצוג הדיפלומטי של ישראל בצ'כוסלובקיה. בגין טוען שהעמדת קומוניסט אורן למשפט כבוגד בארץ קומוניסטית הינה אות הזהרה לכל אוהדי הקומוניזם. בגין מדגיש שיש גם ללמוד ממשפט פרג שמולדת היא רק אחת. בגין קורא לנוער של מפ"ם "להרפות מן הדגל הזה" ולהבין חשיבותה של ציונות לעצם קיומו לש העם היהודי.

בערב ראש השנה תשי"ב, שלוש שנים בלבד לאחר הקמת המדינה ולאחר שסיים את תפקידו כמפקד האצ"ל, פרסם מנחם בגין את המאמר שלפנינו. בטקסט טעון וספוג פאתוס לאומי, חוזר בגין אל אחד הסמלים המובהקים של המאבק בבריטים: הזכות לתקוע בשופר בכותל המערבי. בגין אינו מסתפק בתיאור היסטורי של האירועים, אלא משרטט את קווי המיתאר של הפילוסופיה הלוחמת שלו – המעבר מ"עבדות נפשית" וכניעה לתכתיבי "הסרדיוטות" הבריטיים, לריבונות גאה שאינה יראה מהפעלת כוח כדי להגן על קודשי האומה