Subjects: יחסי רשות מבצעת-רשות מחוקקת

במאמר זה יוצא בגין נגד ביקורו של שטראוס בישראל. בגין מזכיר את עברו הנאצי של שטראוס ששימש כקצין חינוך בצבאו של היטלר וחינך להשמדה ואת היותו חבר בממשלת תגרמניה עד שגורש ממנה בשל שערוריות בהן היה מעורב. בגין טוען עוד, כי מחצית הכנסת הסתייגה מביקורו של שטראוס בישראל בניגוד לנאמר ב"קול ישראל" שהיא תחנת שידור המייצגת את דברי מפא"י. בגין מקדיש חלק מהמאמר למתקפה על פרס ועל מאמציו להביא את שטראוס לארץ וטוען כי פרס נתקף בסחרחורת ההצלחה. בגין מציין את חתרנותו של פרס במפא"י ואת התרפסויותיו כלפי גרמניה. עוד מציין בגין, כי פרס ידע היטב על פעולת המדענים הגרמניים במצרים ותוקף את דברי פרס כי גרמניה חשובה לבטחון ישראל לא פחות מצרפת. בגין טוען, כי דברים אלה של פרס מהווים 'פטפטנות נלהגת' הגורמת נזק חמור לאינטרסים של מדינת ישראל. בגין יוצא גם נגד הצהרותיו החוצפניות של שטראוס שטען, כי עתה גרמניה לא יכולה לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל מחשש שהדבר יפגע בה.

העיתון מדווח על דבריו של בגין בכנסת בהם יצא נגד דברי ראש הממשלה אשר טען, כי ממשלת בון איננה אחראית למדענים וכי צריך להפסיק את מסע ההסברה בחו"ל. בגין תקף את הדברים במיוחד לאור העובדה ששרת החוץ טענה כי המדענים הגרמנים מפתחים נשק אסור. בגין יצא גם נגד הודעת ראש הממשלה על כך כי הממונה על הש.ב התפטר משום שדעתו המדינית לא היתה מקובלת על ראש הממשלה. לדבריו עצם ההודעה הזו, אפילו אם היא איננה נכונה, מהווה תקדים מסוכן. בגין יצא נגד ראש הממשלה גם על כך שהוא מונע אינפורמציה מוועדת החוץ והבטחון

נאום בכנסת במהלכו בגין דורש חקירה על פרשת הריגול של ישראל, בגין תוהה כיצד הגיע מסמך סודי לידיו של ישראל בר מוועדת השבעה לאחר שהוזהר על ידי שרותי הבטחון לא להפגש עם גורמים זרים, האם המסמך נמסר לו על ידי ממוניו? האם הם לא הוזהרו בקשריו עם אותם גורמים? בגין מבקש לחקור האם הכשלון הוא של שרותי הבטחון או ממוניו של ישראל בר (קרי, דוד בן גוריון). בדרך אגב מציין בגין את ההבדל ביחס אל אהרון כהן וישראל בר, בעוד הראשון נכלא בעוון ריגול בשל מגעים עם סוכן זר, האחרון הוזהר. הנאום המלא מובא בדברי הכנסת מיום 05/12/1962