כנס מיוחד של הכנסת הישיבה השלוש-מאות-ושלושים-ושלוש של הכנסת השמינית יום שלישי, כ״ו אלול תשל״ו (2 ספטמבר 1976 – מפת הנסיגה הנוספת של שר החוץ

נאומו של בגין בעקבות פרסום מאמרו של שר נחוץ אלון. בגין טוען שהמאמר שמציע, בין היתר, נסיגה מעיר עזה והקמת המדינה "פלסטינית-ירדנית", מזיק ורע למדינה. בגין טוען שלשר לא היה סמכות להביע עמדות שנוגדות את ההחלטות של ממשלות ומליאת הכנסת. בגין טוען שהמאמר מזיק מבחינה דיפלומטית, ולא מהווה דרך לשלום. בגין מדגיש, שגם ב-"מערך" חושבים שעזה הינה חלק מארץ ישראל. בגין מסיים את נאומו באיחולי שנה טובה לכל חסרי הבית.

עובדות מול אשליה והטעיה

במאמר זה בגין תוקף את עמדת המערך כי יש לוותר על שטחים שמאוכלסים ברובם ע"י ערבים על מנת לשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל. בגין טוען שבעזרת ריבוי טבעי ועליה יקח הרבה יותר זמן לבעיה דמוגרפית שכזו, ובכלל ויתור על שטחים אלו לא יפחית באופן משמעותי את היחס, אבל כן ישים בסכנה קיומית את המדינה. בגין מתייחס לתוכנית אלון, וטוען שהיא לא רלוונטית, כי מדינות ערב לא יסכימו לה. בגין טוען שיש להמנע מלוותר על רצועת עזה, כי היא תועבר לעראפאת, ותהיה הצעד הראשון למדינה פלשתינית, שהרוב מתנגדים לה.

הישיבה השלוש-מאות-וחמש של הכנסת השמינית יום שלישי, י״ז סיון תשל"ו 15 יוני 1976 – הודעת הממשלה על המצב המדיני – דיון

בגין טוען שאף אחת מהתוכניות לחלוקת הארץ, שיוצגו ב-"מערך" לא יכולה להביא לשלום גם על-פי דעותיהם של אנשי "המערך". בגין טוען שהפגנת נכונות לוויטורים אינה מקרבת שלום, אלא מזמינה לחצים נוספים. בגין טוען שהטיעון המוסרי על היעדר רצון "לשלוט בערבים" מצדה של "מערך" הוא צביעות, כי על-פי תכניות של "מערך" בכל מקרה יישארו קרוב למיליון ערבים בשטח ישראלי ריבוני. בגין טוען, שאם מניחים היעדר עליה לעשורים הקרובים – אז אין דרך לשמור על רוב היהודי ללא קשר להחזקת השטחים, אמנם אם תהיה עליה – הרוב היהודי יישמר בכל מקרה. בגין קורא לכל סיעות ציוניות להתאחד סביב זכות של עם ישראל על ארץ ישראל. בגין מזהיר, שכל תכנית חלוקה תהרוס סיכוי לשלום. בגין קורא לכנסת לעמוד על עקרון של מו"מ ישיר לשלום ולתמוך בהתנחלות בכל חלקי הארץ

הישיבה השלוש-מאות של הכנסת השמינית יום רביעי, ד׳ סיון תשל"ו 2 יוני 1976 – ההודעה של אישיות ישראלית בכירה באזני נשיא צרפת

בגין טוען שהתבטאות של "אישיות בכירה" ישראלית שלפיה הינו מסכים לעמדת צרפת (הכרה בזכויות לאומיות של פלסטינים מרת הכרת בזכות קיום של ישראל) אך אינו יכול לגייס תמיכה מספקת בממשלה. בגין טוען שהעמדה עצמה מסכנת לישראל. בגין טוען שביטוי כזה של "אישיות בכירה" באוזני נשיא של מדינה זרה הינה פגיעה באינטרסים חיוניים של ישראל. בגין דורש מהכנסת להתייחס לפרשה.

חד-גדיא למניעת השלום

מאמר ביקורת של מנחם בגין על תוכנית אלון והקמת מדינה פלסטינית בשטחי יהודה שומרון ועזה