בגין מספר על נסיעתו לרומניה וטוען שהיה חייב להגיב לדברים שאמר נשיא רומניה בענין שיתוף אש"ף בשיחות ז'נבה וכן נסיגה לקוי הארבעה ביולי 1967. בגין טוען שעל השטח שנכבש בששת הימים יש לישראל זכות ע"פ המשפט הבנ"ל שכן זו היתה מלחמת מגן. בגין מסביר שמטרת הישיבה היתה לוודא שקיים קונצנזוס לגבי אי ההסכמה לשתף את אש"ף בועידת ז'נבה.
בגין מגיב לדרישתו של חבר הכנסת אלון לדון במליאה על המהלכים המדיניים שנקבעו בשיחות שניהל בגין בעת שהיתו בארצות הברית. בגין טוען שיש לדון על כך בוועדת החוץ והבטחון. כמו כן, בגין שב ומבהיר כי ישראל לא תסכים שאש"ף יהיה חלק משיחות ז'נבה.
בגיו טוען שממשלת מיעוט שנוצרה בעקבות התפזרות הכנסת אינה יכולה, לפי רוח החוק, להכריע בעניינים חשובים כמו ממשלה רגילה, כיוון שלכנסת מפוזרת אין כלים לפכח עליה. כיוון שהממשלה, לפי הצהרותיה, אינה מוכנה להטיל על עצמה מגבלות אלו בגין מציע לחייב אותה לעשות כך באמצעות תיקון חוק יסוד. בגין מאשים את השר אלון בכך שהטענה של השר, שלפיה בגין התנגד לשאיפת נפט באזור תעלת סואץ, הינה טענת-כזב.
נאומו של בגין אחרי התפטרות רבין מראשות הממשלה. בגין טוען שלמרות שרבין קרא להימנע מ-"תרגילים" הוא עצמו ביצע תרגיל על-מנת להבטיח מעמדו במערך מול פרס ואבא אבן. בגין קורא לרבין להעביר את מועד הביקור בארה"ב לתאריך שלאחר הבחירות. בגין מציע לאפשר לנשיא פרק-זמן על-מנת לנסות להרכיב ממשלה מתפקדת שתפעל עד הבחירות. בגין טוען שבמדיניות החוץ הממשלה נכשלה, כי הסכימה לוויתורים שאינם יכולים לקרב שלום. בגין טוען שמדינה פלסטינית היא הסכנה הגדולה לא רק לישראל,אלא לכל מדינות העולם החופשי, כיוון זהיא תהפוך לבסיס סובייטי אסטרטגי. בגין טוען שכישלון הממשלה במדיניות הפנים מתבטא בירידה גוברת ובעליה יורדת וגם במשבר יחסי העבודה במשק. בגין מביע את ההזדהות שלו עם יהודי ארצות הברית הפועלים על-מנת לשמר את יהדותם וזיכתם לארץ.
מאמר שנכתב בעכבות מכתב שמנחם בגין קיבל מתלמיד כיתה י"ב בו נשאלה השאלה "מהי מדינה ומולדת מהי?" במאמר הוא מגן על הזכות לארץ ישראל השלמה, ומתעמת עם טענות המערך כי החזקת השטחים משמעותה וויתור על השלום.
