Subjects: חירות הפרט

בגין מתמודד עם הטענות כי הסרת הממשל הצבאי יפגע בבטחון. בין השאר מציין בגין, את חימושם של כאלף מהאזרחים החיים תחת הממשל הצבאי בנשק חם, ואת אישור חזרתם של כארבעים אלף איש לתחומי הממשל הצבאי. בגין מאשים את הממשלה כי היא משתמשת לצרכיה ולא לצרכי בטחון האומה בממשל הצבאי ולשם כך מביא מספר דוגמאות, האחת בהן, שהמושל הצבאי לא עשה כדברי ראש ועדת הבחירות מר זוסמן להודיע לאזרחים תחת הממשל על זכותם להצביע והשניה, חסימת דרכם של שליחים ממשרד הפנים אל אזורים בממשל הצבאי. הנאום המלא מובא גם בעיתון חירות שפורסם ב- 23.2.1962

במאמר זה בגין דן בהיסטוריה של דרום אפריקה ובאפליה הנהוגה במדינה זו. בגין יוצא נגד עמדת ישראל שהצביעה באו"ם בעד הטלת סנקציות על דרום אפריקה וטוען כי מעשה זה איננו חכם מצד ישראל שכן במצבה הבינ"ל הנוכחי אסור לישראל להחריף את יחסיה עם דרום אפריקה.

העיתון מדווח על דברי בגין ב-28 בדצמבר 1960 בקונגרס הציוני העולמי הכ"ה. בגין העלה את התביעה להחיות את תפקידיה ופועלה של ההסתדרות הציונית הכללית משום שעל הסתדרות זו יש להטיל תפקידים מדיניים, חינוכיים ומוסריים, וכי עליה לשאת את תביעות העם לזכותו הנצחית על ארץ ישראל השלמה, כי ארץ ישראל כולה שייכת לעם היהודי. עוד טען בגין כי על ישראל לציין שהיא איננה ניטראלית אלא היא חלק מהעולם החופשי. בגין הביע את תקוותו כי עוד בדורנו נראה את יהודי ברית המועצות עולים ארצה. בגין העלה בנאומו גם זכרונות מתקופת מאסרו בכלא הסובייטי. עוד העלה בגין בנאומו את בעיית יהודי אלג'ריה הנתונים לפוגרומים.