אמות מידה לקידמה

מאמר של בגין שבו הוא מנתח בצורה מעמיקה את המושגים הפוליטיים של שמאל וימין, ואת זיהויים המקובל עם מושגי הקידמה והריאקציה בהתאמה. בגין מתנגד לזיהוי זה, וטוען כי הנציגים העולמיים של השמאל הינם ריאקציונריים, ואילו הימין, גם בישראל, הוא תומך הקידמה האמיתי.

נמוך מן החגורה

במאמר זה בגין יוצא נגד דברי בן –גוריון שטען כי רוזן (מהליברלים, לשעבר הפרוגרסיבים) טעה בכל הויכוחים המדיניים בישיבות הממשלה וכי מעשיו גרמו בכיה לדורות. בגין טוען כי אחריותו של בן –גוריון לא פחותה מאחריות של רוזן שכן הממשלה נושאת בעקרון האחריות המשותפת. בגין טוען עוד כי הוא יודע במה מדובר אך לא יפרסם בשל עיקרון הסודיות, עוד טוען בגין כי רה"מ עשה עוול לרוזן שלא יכול להגיב על דברי רה"מ בשל עיקרון הסודיות. בגין יוצא במאמר זה גם נגד דברי רה"מ שתקף את מפ"ם על כך שהיתה נגד הקמת המדינה, בגין מזכיר לרה"מ כי גם הוא היה נגד הקמת המדינה.

ממשל צבאי, בטחון האומה, ראיית הנולד

בגין מתמודד עם הטענות כי הסרת הממשל הצבאי יפגע בבטחון. בין השאר מציין בגין, את חימושם של כאלף מהאזרחים החיים תחת הממשל הצבאי בנשק חם, ואת אישור חזרתם של כארבעים אלף איש לתחומי הממשל הצבאי. בגין מאשים את הממשלה כי היא משתמשת לצרכיה ולא לצרכי בטחון האומה בממשל הצבאי ולשם כך מביא מספר דוגמאות, אחת מהן שהמושל הצבאי לא עשה כדברי ראש ועדת הבחירות מר זוסמן להודיע לאזרחים תחת הממשל על זכותם להצביע, והשניה חסימת דרכם של שליחים ממשרד הפנים אל אזורים בממשל הצבאי. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 20.2.1962