Subjects: ועד העובדים

במאמר זה מדבר בגין על תוצאות הבחירות האחרונות להסתדרות שסימלו את ירידת כוחה של מפא"י. בגין טוען כי מהלך זה יוביל גם לירידת כוחה של מפא"י בבחירות הקרובות לכנסת ה-4. בגין יוצא נגד שתיקתו של בן –גוריון נוכח התוצאות לבחירות להסתדרות .עוד בגין יוצא נגד געת הפרשנים השונים כי לא יחול שינוי משמעותי בבחירות לכנסת הרביעית וכי מפא"י לא תרד. בגין מזכיר להם את זאת שלא צפו את עליית "חרות" בבחירות לכנסת ה-3. עוד טוען בגין כי בבחירות להסתדרות לא השתתפה "חרות" ולכן משום שבבחירות אלה ירד כוחה של מפא"י אז כמובן שבבחירות לכנסת ששם תשתתף "חרות" ירד כוחה של מפא"י יותר.

במאמר זה בגין מבקר את רצון מפא"י לשנות את שיטת הבחירות לבחירות איזוריות. בגין טוען שמטרת השינוי לעשות זאת אינה הידוק הקשר בין הבוחר לנציגיו אלא העצמת כוחה של מפא"י. בגין טוען בנוסף שמטרת "חיזוק הקשר" בין הבוחר לנציגיו מתבטאת אצל מפא"י בחיזוק הכפייה להצביע מפא"י ע"י המפרנס.

במאמר זה בגין מתייחס לפרדוכסים ישראלים שונים.בהתייחסו לשביתת האקדמאים תמה בגין על השינוי שחל באנשי המפלגה הפרוגרסיבית עד כך שבתמיכתה בשביתה נדבקה בשנאת הפשרה ובאהבת הקיצוניות עד כדי כך שמפא"י טענה כי הפרוגרסיבים הם חבלנים. בגין גם תמה על כך שתחנת השידור הפוליטית "קול ישראל" שידרה לטובת השביתה .בגין טוען כי זה מוכיח ששלטון מפא"י וההסתדרות במדינה הולך ומתערער. בגין טוען עוד כי הפועלים מתחילים להתעורר ולראות את השחיתות הרבה של מפא"י וכי שליטתה האידיאולוגית של מפא"י על ציבור הפועלים לא כפי שהיה בעבר. בגין מזהה ששלטון מפא"י על הנפש מתמוטט והולך ושלטונה על החומר הולך ומתרחב ומתבטא במפעלים , בתי חרושת , בתי קולנוע ועוד.

בגין יצא נגד צורת משטר שבו השליט היחיד מתפקד על תקן של מפרנס .בגין טען כי במשטר שכזה אין צדק ,אין חרות וכי זהו משטר אשר לא מסוגל להבטיח תנאי קיום הוגנים. בגין יוצא נגד תפיסה מרקסיסטית-מעמדית. בגין מזכיר את ה"סזון" שבו גורשו אנשי האצ"ל ממקומות עבודתם והוסגרו לידי הבולשת הבריטית מבלי שההסתדרות תגן עליהם. לעומתה טוען בגין כי הסתדרות העובדים הלאומית מגנה על זכויות של כל אזרח לעבוד ללא כל משמעות לדעותיו הפוליטיות.בגין יוצא גם נגד דברי שרת העבודה שטענה כי להסתדרות העובדים הכללית היה חלק מכריע בהקמת המדינה .בגין טוען כי אומנם אחדות פועלית רצויה אבל חשוב לזכור שמעליה רצויה אחדות לאומית שהיא הרבה יותר חשובה.