בגין מתייחס לביקורו של ראש אירגוני המרצחים באוסטריה. בגין משווה את הצ'ארטר הפלשתיני ל'מיין קאמפ' ואומר שהפעם יש לנו מדינה משלנו, ולכן לא נתעלם מהמסמך הזה, כמו שמדינות אירופה עשו בשנות ה-30. בגין מצטט מדברי הרצל על ה'מאושל' האנטי ציוני, וטוען שגם בימינו יש אנשים מסוג זה.
בגין בתשובתו מדגיש שלא יסכים לשום "מתנה" חד צדדית מצד ישראל, ולא ידרוש אחת ממצרים, אלא ישבו על הסכמי שלום הדדיים, ואם לא יתאפשר חוזה כזה, יסכים ל'יחסי שלום' בדומה לגרמניה לאחר מלחמת העולם. בגין מתייחס להשמצות מצד האופוזיציה כאילו הוא אדם חולה, וטוען שבשבתו באופוזיציה לא דיבר על מצבם הרפואי של אנשי הממשלה, גם כאשר היו מבוגרים מאוד, וחולים באמת, וכי השמצות אלה זכו לגינוי גם מצד הליגה נגד השמצה בארצות הברית. בגין מבהיר שכמו שלא אישר לפרס להיפגש עם המלך חוסיין בירדן, לא יאפשר שום פגישה שכזו לאיש שיציע לו, או למנהיג מדינה ערבית אחרת הצעות מן האינטרנאציונאל הסוציאליסטי. בגין מסיים את נאומו בשיר של ז'בוטינסקי לכבוד יום השנה למותו של הרצל.
במבוא שלפנינו, שנכתב עבור הוצאה מיוחדת של "מדינת היהודים" מאת בנימין זאב הרצל לכבוד יום העצמאות ה-30 (ידיעות אחרונות, 1978), מתחקה מנחם בגין אחר פלא היווצרותו של "ספר קטן גדול" ששינה את פני ההיסטוריה. בגין, שבעצמו גילם בחייו את המעבר מחלום למעשה וממחתרת לשלטון, מנתח ברגישות ובהערצה את דמותו של הרצל – האיש שהפך את כיסופי הדורות לתוכנית מדינית סדורה, ואת הייאוש הגלותי לקריאת קרב משחררת. זהו טקסט המהווה גשר בין החזון שנולד בווינה בסוף המאה ה-19 לבין המציאות הריבונית של מדינת ישראל בשיא פריחתה
במבוא לספרו של ד"ר אליהו בן אלישר "קשר ההשמדה" שיצא לאור ב-1978, מנתח מנחם בגין הן את הסיבות להשמדה, בכללן את שורשי האנטישמיות והתרבות הכוחנית המליטאריסטית הגרמנית, היחס המפייס כלפי היטלר בקהילה הבינלאומית, ההסתמכות היהודית על "העולם", הפחד היהודי מנשיאת נשק להגנה עצמית וממסירות נפש, והן את הלקחים הנלמדים מהשואה: לא לבוז לדיבורים על השמדה הבאים מאויבי העם, לא לסמוך על עזרתו של "העולם", נכונות להילחם נגד הרע, שמירה על כבודנו הלאומי ואחדות בעם לנוכח הסכנות.
נאום של ראש הממשלה מנחם בגין בפני הוועד הפועל הציוני. בגין פורש בפני המאזינים את עיקרי משנתו ואת תפיסותיה ותוכניות פעולתה של ממשלתו החדשה שזה עתה הושבעה. בין הנושאים הנידונים: כלכלה חופשית, עלייה, הסכמי שלום, זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, ועוד.
