אנו מאמינים… – דברים שהושמעו בפני מפקדי הנער הלוחם אי שם בציון

החוברת "אנו מאמינים… – דברים שהושמעו בפני מפקדי הנער הלוחם אי שם בציון", פורסמה על ידי האצ"ל באייר תש"ד (אפריל-מאי 1944), זמן קצר לאחר הכרזת המרד. היא מהווה מניפסט אידיאולוגי המכריז על שינוי מהותי במאבק היהודי: המעבר ממעמד של קורבן מתגונן למעמד של לוחם אקטיבי התובע את חירותו בנשק. הטקסט מבקר בחריפות את הנהגת היישוב הממוסדת ("הגבאים") על מדיניות הציות לבריטים, וטוען כי לנוכח השמדת יהודי אירופה וסגירת שערי הארץ, שיתוף הפעולה עם שלטון המנדט הוא פשע מוסרי. החוברת דוחה את ההאשמות ב"טרור" או "טירוף", ומציגה את המרד המזוין כדרך הריאלית היחידה להפלת "שלטון הדמים" הבריטי ולהקמת מדינה עברית עצמאית

הדרך היחידה: מלחמת שחרור – דברים בכנוס העולמי השלישי של בית"ר

בנאומו בפני הכנוס העולמי השלישי של בית"ר, בגין קורא לעבור מציונות מעשית ומדינית, לציונות צבאית, ולכבוש ולשחרר את המולדת הכבושה. בגין מציע לשנות משפט בנדר הבית"רי ובמקום "אכין זרועי להגנת עמי ולא אשא זרועי אלא להגנה". יש לומר "אכין זרועי להגנה עמי ולכיבוש מולדתי." ככל הנראה מדובר בטויטה שנכתבה לקראת הנאום.

המהפכן

מאמר של מנחם בגין לציון יום פטירתו של הרצל. המאמר פורסם בעתון חד־פעמי שיצא לאור על ידי אביו של מנחם בגין, זאב דב, בעיר בריסק, לציון יום השנה לפטירתו של חוזה המדינה
המאמר נכתב ביידיש, ועד כה, הוא המאמר המוקדם ביותר שאנו מכירים של מנחם בגין.