ווייצמן

בשידור זה של קול ציון הלוחמת, אשר התרחש ביום פטירתו של אצ"ל ויום בו הועלו שלושה לוחמים לגרדום, מפקד האצ"ל מותח ביקורת חריפה על נאומו של חיים ויצמן מול וועדה בינלאומית וטוען כי לעומת הרצל ואנשי האצ"ל אשר לחמו כל אחד בדרכו שלו למען חרות העם, חיים ויצמן מוכן לוותר על רוב שטחה של ארץ ישראל "בשם העם".

הדחליל הישן – הגברת האנטישמיות

בכרוז זה מוצגת הטענה של ההנהגה היהודית שפעולת המחתרת תקדם את האנטישמיות כלפי היהודים.טענה זו לפי דברי בגין טענה זו שלולה מיסודה ודווקא חוסר ההתנגדות הוא המעשה אשר מגביר את תאוות הרצח של הבריטים. כרוז התפרסם בסביבות חודש דצמבר 1946.

נושא התקווה – נושא הרעיון

כרוז מוקדש לזאב זבוטינסקי שש שנים לאחר מותו.בגין מתאר את ההערכה הרבה של העם העברי זבוטינסקי ואת השפעתו הרבה על העם היהודי ומנהיגיו.

הגורם הראשי

בכרוז זה בגין טוען ששיקול הבריטים להעלאת מאה אלף יהודים לארץ לא נובע עקב שיפור יחסם אל היהודים כפי שטוענת הנהגה.אלא נובעת מהרצון להפסקת הפעולות של תנועת המרי.כרוז זה התפרסם בסביבות חודש מאי 1946.

הסקת מסקנות

בכרוז זה מבקר בגין את חיים ויצמן אשר החליט לגנות את רק ההתקפה על מסילות הברזל ע"י תנועת המרי. בעוד שעל הצהרת בווין אשר ממשיכה את קו מדיניות הדיכוי בארץ לא הגיב כלל. תאריך פרסומו של כרוז זה הינו משוער. תאריך פרסומו המדויק של הכרוז אינו ידוע.